כל אחד מאתנו צריך לעסוק במשהו שהוא אוהב במהלך חיו. מצא לך עיסוק שאתה אוהב, עבודה ש"תעיף" אותך מהמיטה בכל בוקר. לדעתי רק אחד שאינו שפוי בדעתו ימשיך ויחפש עיסוק זה או אחר רק משום שזה נראה מרשים בקורות החיים שלו. זה דומה לאותו הניסיון לנסות ולשמר קצת מין לוהט לעת זקנה… ~ וורן באפט
הרשת זו המצאה מרהיבה…
שימוש ברשת תוך כדי כתיבת בלוג משפר לא רק את איכות הכתיבה אלא גם את עומקה. אני משתמשת באין ספור חיפושים. את הכתיבה אני עושה בשתי שפות: האחת איננה שפת האם ואילו השנייה מרגישה זרה ומקרטעת מדי פעם ואינה זורמת עוד כשפת אם. בשני המקרים חיפוש אחר מילים נרדפות, איות, אימות ביטויים וחקירת צמדי מילים מתבצעים ברשת בקלות ובפשוטות.
הכלים הזמינים והדמיון המופשט עוזרים רבות לכתוב בצורה רהוטה. מעבר לזה, יש משהו קסום בגישה בלתי מוגבלת לאין ספור רעיונות וראיונות, אנשים, כתבות ומסמכים. הגירויים רבים ומגוונים. כל חיפוש ברשת משנה את כיוון הפוסט, מגדיל קשרים ויצירתיות ומידי פעם אף הופך את הקערה על פיה: הפוסט כבר איינו דומה ולו במקצת לרעיון המקורי.
ספורט וטבע ככלים ליצירתיות
את כל מי שחפצה נפשו בחשיבה יצירתית, אני מזמינה אותו לעסוק בפעילות ספורטיבית בטבע. לא ברור לי כיצד זה קורה כל פעם מחדש, אבל זה עובד כמו שעון. אני יוצאת לרכיבת אופניים בשטח בבוקרו של יום השבת ומיד יוצא ומגיח לו הרעיון חדש ובתולי ומתחיל לצעוד בראשי את צעדיו הראשונים. הכיוון הולך ומתבהר ואני מוכנה להתחיל לכתוב.
ואז נכנסת לה הרשת לתמונה… פתאום אני מגלה משהו וצריך להתחיל לבנות את הכל מחדש…
נתקלתי בהרצאת טד (Ted) מרתקת. שוב פעם סטיתי מדרכי. יכול להיות שהאינפורמציה תשמר לה לשימוש עתידי או שזה יוסיף קישור יצירתי במיוחד. ואולי, סתם יתארך השיוט והבלוג יתמהמה מעט.
גליתי איש עם חזון, מרתק ומלא תשוקה. נסחפתי אחריו. ראיתי את הרצאתו והצטרפתי לקהילה שבנה.
הוא קרא בתיגר:
"מצאו את העבודה אשר אתם לא יכולים ולא לעשותה!"
יום אחד כאשר הבין שהוא עובר מעבודה לעבודה רק כדי לבנות את הרזומה, עבר עולמו טלטלה. עשה מעשה, עזב את עבודתו והלך בעקבות לבו. גילה מחקר של "מכון גלופ" בנושא מורעבות עובדים בעבודה. מצא כי מרבית העובדים בכל העולם לא מגלים מורעבות בעבודה. מצאתי את עבודת המחקר וצירפתי מדגם קטן של נתונים.
נתונים עגומים למידי. במחקר לא פרסמו את נתוני המקור ורק נכתב שהיו לפחות 300 מדגמים מכל מדינה. ראיתי גם מספר מחקרים דומים. כל הנתונים הצביעו על מעורבות של כ20-30% בלבד מכלל העובדים בעצם עבודתם. נתונים בהחלט לא מעודדים, לא לעובדים ולא למעסיקים.
אין צורך להתעכב על תרומתה של מעורבות העובד הן להצלחתה של החברה ולתחושת הסיפוק האישי של העובד.
התעמקתי מעט בשאלות שנשאלו. מוכרחה אני להודות שהרגשתי מועקה כאשר בחנתי מקרוב את עבודתי האחרונה..
- אני יודע מה מצופה ממני בעבודה.
- יש לי את החומרים ואת הציוד כדי לבצע את העבודה כפי שנדרש.
- יש לי הזדמנות לעשות בעבודה את מה שאני יודע לעשות הכי טוב יום יום.
- בשבעה הימים האחרונים הוקירו או החמיאו לי על עבודתי.
- הממונה עלי או מישהו אחר ממסגרת מקום העבודה מוקיר או מכיר אותי כבן אדם.
- מקום העבודה מעודד את התפתחותי.
- דעותיי בעלות ערך למקום העבודה.
- החזון או המשימה בעבודה גורם לי להרגיש שעבודתי היא חשובה.
- חברי לעבודה מחויבים לבצע עבודה איכותית.
- יש לי חבר טוב בעבודה.
- בחצי השנה האחרונה הוזכר קידומי.
- בשנה האחרונה היו לי הזדמנויות בעבודה ללמוד ולהתפתח.
"מצאו את העבודה אשר אתם לא יכולים ולא לעשותה!"
כיצד הדובר בטד הציע שנענה על שאלתו? עיקרי הדברים חולקו לשלוש נקודות:
♦ היה אדון לעצמך. דע את נקודות חוזקה הייחודיות שלך.
♦ עשה את הבלתי אפשרי.
♦ היה מוקף באנשים עם חזון.
סקוט דינסמור נהרג בתאונה טרגית השבוע. הוא ואשתו מכרו את כל רכושם ויצאו לטיול שנתי סביב העולם. במהלך טיפוס על הר הקילימנג'רו נמחץ למוות מסלע שהתדרדר מן ההר. בן 33 היה במותו.
כה עצוב לאבד חבר בטרם עת: חברים אבל דרכנו תרם הצטלבו. עצוב פי כמה וכמה כאשר אבד נר לרגלינו.
אני ממליצה שתמצאו את הזמן להקשיב לדבריו בטד. יחד יש כוח: בואו ויחד נמלא את חזונו. יהיה זכרו ברוך.
פניית פרסה
כך קרה הפעם שהחלטתי לכתוב על סוכר. תוך כדי רכיבה מצאתי כיצד לצמצם את הנושא ולקשרו לרכיבת אופנים. במהלך הנסיעה חזרה הביתה פתחתי את הטלפון ונדהמתי לגלות את הטרגדיה. הכל השתנה. שום דבר בחיים לא כתוב בסלע.
שנה טובה עלינו ועל כל עם ישראל. שנה טובה ומתוקה. תמצאו את המתוק בחיבור עם יקיריכם, במלאכה ובחזונכם. המתוק חורג. היו פחות נדיבים עם המתוקים למיניהם…
ברצוני להגיד תודה שקראתם את פוסט זה.
אם אהבתם ואתם לא מנויים, אבקש שתרשמו לרשימת ההפצה של הבלג. נא לרשם לרשימת התפוצה כאן.
בנוסף אבקש מכם לשתף במערכות המדיה החברתית את הבלוג המקדים לסרט האנימציה שאני עומדת לפרסם בהעתיד הקרוב. ההתרגשות מתגברת! נא לשתף מכאן את הפוסט.
קרן יקירתי,
תגובתך מחמיאה לי. כל יום אנו מוקפים באין ספור אירועים ותחושות. עלינו לא לתת לעצב ולשכול לנהלל לנו את סדר יומנו. אני מקווה שתמצאי את הזמן לראות את סרטו בטד.
הילה
שום דבר בחיים לא כתוב בסלע. כ"כ נכון עבור כ"כ הרבה דברים בחיים.
פוסט מעולה, אהבתי גם את החיות שבו לצד הטרגדיה.
תמרי,
אני מודה שעבורי המחשבה שתהיה לי עבודה עם סיפוק וציפייה לקום אליה כל בוקר מחדש לא הייתה ברורה כלל. אני אגדיל ואומר שהיא כמעט לא הייתה פקטור במערכת השיקולים שלי. כו' עצוב להיוודע שרובינו לא מגלים מחשבות בעלות אופי תשוקתי בקשר לעבודתנו. אני מריצה אותך ואולי את הוריך על בהירות הקשר בין העבודה והסיפוק שאת מגלה. כעת דרך היא דרכי ואני כולי תקווה שיצטרפו עוד רבים וטובים. כיצד סקוט אמר זאת?
"עשה את העבודה אשר אתם לא יכולים ולא לעשותה!"
"היה מוקף באנשים עם חזון."
תודה רבה על דרך המאירה לנו♥
הילה
מסכימה מסכימה מסכימה ומסכימה. מהיום שאני זוכרת את עצמי נשבעתי והשבעתי את עצמי שתמיד אעסוק בעבודה שגורמת לי אושר וסיפוק ותשוקה וציפייה לקום אליה כל בוקר מחדש. חלום של הרבה אנשים לעבוד בעבודה כזאת שיש בה הכל, את כל התמצית הזאת שציינתי ושאת כתבת עליה כאן במילים כל כך נכונות וחודרות. לשמחתי הצלחתי….מגיל קטן רציתי להיות מעצבת אופנה והתמזל מזלי גם לעבוד במקצוע הזה שנים רבות. אני זוכרת את עצמי יושבת במשרד שלי ואומרת לי בלב: יכול להיות שאני עושה את הדבר שאני הכי אוהבת בעולם? איזה מזל היה לי. מתנה נדירה שלא הרבה זוכים לה. וזה מעולם לא היה… Read more »
נויה,
אני מוקירה תודה למילות החמות. אני תמיד מנסה לגעת בסיפור בדרך אחרת, יצירתית, עוצמתית וכיפית. אני שמחה הכי להעביר תובנות הלאה ולעורר מחשבה. תודה!
הילה
תודה הילה לפוסט חזק. התוכן מעורר מחשבה .הכתיבה שלך נהדרת. בנית סיפור מותח ומשהו במתח ששילבת הוסיף מבחינתי עוד רובד ועומק גם לתוכן ולתובנות .
תודה אביב!
מהאישה של ה"ת" (תזונה, תעוזה ותנועה) לאישה של ה"א" – "נעים להוקיר". אני מסכימה עם דבריך היפים. לאור השחר ההילה קורנת בעוצמות חזקות יותר כאשר קמים בבוקר עם תשוקה ליום החדש. הגיע הזמן שנדע לדואג לנו.
אחריות, אומץ ואושר? אני מסכימה עם כל מילה 🙂
הילה
כן יונית בהחלט מכה קשה.
כה צעירה וכבר יודעת להושיט לכיוון "חוף הצוק"! מצד אחד אפשר לפרוס כנפיים ולעוף ומצד שני אפשר להתרסק לתהום. רובינו משותקים, בוחרים באי בחירה.
כצעד ראשון סקוט המליץ להכיר את עצמך לפני ולפנים, את כל החזקות הייחודיות. כמה עצוב שרובינו מפספסים את המסע הזה…
תודה על תגובתך ♥
הילה
בוקר אור הילה, יופי של פוסט, שהביא השראה לתגובתי בהמשך… אם איננו מונעים מתוך תשוקתו – כיצד נראה את אור השחר ? כיצד נוכל להיות באמת מאושרים, החל מהדברים הקטנים ועד הגדולים ביותר ? נוכחתי לדעת מעיסוקיי, יזמת ואשת עסקים, מייסדת ובעלת "אמנות החדשנות", כי על מנת להיות מאושרת, עליי להיות אמיצה ועוד יותר, לבחור לקחת אחריות על חיי (הרי, אם אין אני לי – מי לי … ?) וזה מה שעשיתי כל ימי חיי. מעולם לא נכנעתי לתכתיבים, אלא תמיד לקחתי אחריות על הבחירות שלי בכל תחומי החיים, בהינתן לקיחת אחריות על התוצאות, גם אם הן פחות חיוביות, קרי… Read more »
איום ונורא. "(
וחשוב מאוד הנושא של היות אדון לעצמך, אני יודעת, היתה לי קביעות ואמרתי לה "ביי ביי". פעמיים. פעם בצבא השתחררתי מתכנית קבע לקצינים, ובפעם השניה ב"עבודה המסודרת". כן, הורמו גבות. פעמיים. ואני – ציפור דרור מאושרת.