כן, התחתנתי עם מוסכניק.
כמה מתאים שהוא התחתן עם דחפור כמוני!
יש משימה? אני האדם. אני אתכנן, אתאם, אנהל, אארגן, אבנה וארקוד על כל התפקידים. פעם לאחד מילדינו הייתה בעיה בבית הספר וכל הצוות הפדגוגי הסתכל עלינו בתקווה שאנו נושיע. מיד הבנתי שיש כאן חלל ועלי למלא אותו. לקחתי פיקוד.
בנינו בית; התייצבתי למשימה. בר מצווה: הכל בשליטה. טיול לחו"ל: מחקר וביצוע עלי. בעיה בריאותית במשפחה? אמצא פתרון. אני גנרלית מלידה. אין זה פלא שחודשים אחדים בצבא הספיקו כדי לגלות שיש תפקידים גדולים יותר אשר עלי לבצע!
לא בכל מקום הרגשתי ש"אני באלמנט שלי".
ברחבת הריקודים היססתי ועמדתי בצד בכל ריקוד שלא היה מובנה וקבוצתי כמו ריקודי עם. לרוע המזל, "האינטליגנציה הריקודית" של בן זוגי הייתה עוד פחות משלי… צברנו לא מעט שעות של צפייה מן הצד.
אינני אוהבת להיות צופה. מאז ומתמיד לא אהבתי לראות ספורט בטלוויזיה.
למה לצפות כאשר אפשר לעשות?!
חלום ישן חדש שלי היה ללמוד ריקודים סלונים עם יקירי.
לפני כמעט עשור הפתעתי אותו ביום ההולדת עם חבילה זוגית של מספר שעורים. לפעמים החוצפה שלי מפתיעה גם אותי… בימי בטטת כורסה או טרום האופניים לא היה קל למצוא ליקרי מתנה (לא צריך כלום, לא רוצה כלום) אז החלטתי בלי בושה להעניק לו מתנה שאני רוצה. קיוויתי ששנינו נהנה משי זה.
במחשבה לאחור, אפשר בהחלט לומר שהחלטה זו יצרה שינוי. אנחנו שנינו לא אותם האנשים שהיינו ולא בגלל שיער השיבה.
ללא ספק הריקודים הצמודים העמיקו את הקשר ביננו. הריקוד הצמוד הביא לזוגיות אינטימיות, חושניות וחידוד החושים.
השינוי לא היה רק ברמה שבינה לבינו אלא בכלל ביחסים שלנו עם אחרים. אנחנו פתוחים יותר, שמחים יותר ויותר מעורבים חברתית – שלא נשכח אנחנו מעזים אפילו לדרוך על רחבת הריקודים…
אכן הייתה מתנת הריקוד זכייה הדדית.
עבורי החוויה הייתה נפיצה ומאתגרת: האם הכבוד של הגנרלית ייתן למישהו אחר להוביל?!!! בריקוד מצאתי את השחרור האמיתי אבל זה לא בא בקלות! כמה קשה היה לי לוותר על המושכות ופשוט לתת מעצמי להיכנע לאחר ללא תנאי:
לא עוד לעמוד על המשמר.
ריקוד כתרפיה?
זה רק ריקוד. על מה כל המהומה?
הריקוד מרחיק אותנו מאזור הנוחות, משאיר אותנו חשופים לכל.
חשופה. אני נזכרת בילדה שבי. זיכרון ילדות מתוק מגיל 6 לערך צרוב בדיסק הקשיח. אני וחברתי קפצנו על מיטתי ערומות כיום היוולדנו. שחרור. תנועה חופשית, זורמת וטבעית עפה לשמיים. ברור שלא היו לנו מחשבות טורדניות.
כלל לא העסיק אותנו מחשבות כמו מה יקרה אם יראו אותנו…
בעולם המודרני, הסטרילי והקר אבד המגע האנושי. חלק ניכר מהיום נעוץ מבטנו אל תוך מסך זה או אחר. אנחנו בקושי מסתכלים איש אל רעהו.
ריקוד יכול לתרום רבות ולאו דווקא בעיצוב וחיזוק הגוף.
ריקוד לא רק כתחביב אלא ריקוד ככלי עבודה:
♦ טיפוח קישורי תקשורת
♦ אמון
♦ מיקוד
♦ עבודת צוות
♦ בגרות
♦ בטחון עצמי
♦ פתוח מנהלים
♦ משנה דימוי עצמי
בקיצור, הריקוד משפיע לטובה על קשת רחבה מתחומי החיים.
דוגמאות מעניינות מן השטח:
כיתות מרקדות
ריקודי סלונים בביתי ספר יסודיים
עבודה מדהימה עם ילדים: ילדי שכונות ועניים, מוגבלים, תערובת מהמגזר הערבי והיהודי בצוותא וסתם ילדים.
אפילו כאן בארץ!
♦
ריקוד כהגנה מדהימה נגד דמנציה:
תנו למספרים לדבר – ריקוד לעתים תכופות מקטין את הסיכויים לחלות בדמנציה ב76%!
♦♦
ריקוד כדי לשפר תנועתיות וגמישות בחולי פרקינסון
והפעם בעברית!
♦♦♦
מרתק, מרומם ומבטיח!
הבה נרקוד!
אם אהבתם ואתם לא מנויים, אבקש שתרשמו לרשימת ההפצה של הבלג. נא לרשם לרשימת התפוצה כאן.
אני אשמח אם תוכלו להפיץ את מסרי בעולם. יש כאן סרט חמוד עם מסר עוצמתי. מוזמנים לשתף.
הצטרפו אליי: בחרו בשפע בריאות בשלמותה!
You Tell Your Future – The Power is Ours!
Imagine you had a looking glass where for a very short window of time you could observe, live the final moment, day, year or years of your life. The picture that you see is clear. Startled, you clearly do not like what you see. A wave of sadness and fright paralyzes you.
הי הילה,
נהנהת לקרוא כל פעם את המיילים שלך מחדש. הקישורים שאת עושה מפתיעים ולא צפויים. הראש שלך פשוט עובד- אחרת, וזה מרתק, מעניין ומעשיר.
כיף להכיר אותך בכל מייל קצת יותר (-:
שבוע טוב וחג שמח,
ניצן
ניצן,
איזה כיף להתעורר למילותיך! האמת שאני באמת כזאת בלתי צפויה. לרב אני באמת לא יודעת לאן הכזיבה תביא אותי עד שגמרתי לכתוב..
שיהיה לך סוף שבוע נהדר. חג מיוחד מאוד השבוע עם בואם של סבין ופיליפ!
הילה