חגים, הם מועדים לשמחה הלא כן? עבורי פסח הינו חג המעורר בי רגשות ‏מעורבים… ההורים שלי גדלו בניו יורק במרכז גדול ודחוס של משפחה וקהילה. הם ‏בחרו "לנוס לאחור" למחוזות אחרים, הרחק הרחק מן העיר.‏ בדרך מערבה, נדדה משפחתי מניו יורק למדינת רוד איילנד, מדינת ‏קליפורניה ונחתה בעיר קטנה במדינת

על הקיר נכתב: "אחרי 3 שנים… בוטן נמצאה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" בשעה טובה ומאושרת‎,‎‏ ולאחר שלוש שנים שהאדמה בלעה אותה‎,‎‏ בוטן נמצאה! ‏ יש רגעים קשים הנחרטים בזיכרוננו ביגון רב ואילו אחרים הנצרבים בכל גופינו, השמחה מתפשטת, ‏עוברת במערכת העצבית ועוטפת אותנו בחום. לפני שלוש שנים בתי נסדקה ברגע קשה ומר ‏כאשר כלבה הקטנה נעלמה.

הכוח הוא שלנו! בקולנוע על ידכם… מזל טוב לרך הנולד! כנראה כל הלוויה מלווה בלידה. זמן קצר לאחר מות אבי התחלתי את "פרויקט הספר". אספתי מכתבים (היו ימים!) שאני ‏ואבא כתבנו אחד לשני. הוספתי דברי הספד, שירים ועוד כתובים בעלי ערך‎ ‎רגשי. צילמתי אותם על נייר צבעוני סגלגל ‏וכרכתי מספר "ספרים"

געגועים לאבא אבא שלום,‏ לא נפרדנו מעולם. אתה אמנם ניסית להכין אותי לבאות חודשים ספורים לפני ‏שהלכת לעולמך. אמרת שיש לך מחלת לב קשה, לב מוגדל מאוד. רופאיך בישרו לך ‏שאתה זקוק בדחיפות לניתוח להשתלת לב, אחרת זמנך אוזל ולא נותרו לך אלא ‏חודשים ספורים.‏ אני הייתי אז אמא צעירה

הכירו את שרה שרה מקפידה על כל מה שהיא אוכלת. היא מתחילה כל בוקר ‏עם שייק "ירוק" מלא בכל פרי וירק מזין הנמצא בביתה. לאורך כל ‏יומה היא דואגת לאכול רק מזון בריא. היא מתרחקת ממזונות ‏מעובדים, כל פחמימה לבנה וסוכר בכל תחפושותיהם. ‏ קשה לשרה להתעורר בבוקר. היא מחכה

היצירה מסיעה אותי למקומות מדהימים. ההנאה היא גדולה; הסיפוק ממלא. יחד עם זאת, תמיד טמון בי איזה צורך לקבל חיזוקים וחיבוקים מהסביבה הקרובה. זהו, עברה שנה. מחרתיים יתקיים גילוי המצבה של אמי. שוב אני מוצאת את עצמי באזור שבו גדלתי. אני עוברת סימני דרך לאורך ולרוחב דרכי לכאן. המקומות מוכרים

היה היה זוג מאוהב… הם היו עניים מרודים או בקיצור לא היה להם גרוש על ‏התחת אבל הם לא נתנו לזה לעמוד בדרכם. הם היו מאוד מוכשרים ‏ומצליחים בכל מעשיהם והקדימו את זמנם בעיסוקיהם והשכלתם. הוא היה ‏יפה תואר, חם לב, מאושר, שאפתן ומוכשר. היא הייתה יפיפייה, מלאת ‏תשוקה וחכמה.