חזרתי היום מביקור בצפון אמריקה. כאשר מטיילים שם ניתן להתרשם מהגודל העצום אשר בדרך: המרחבים, העצים, הבניינים, המנות בצלחת וכן גם האנשים. סופר סייז מי, מכירים? ציפיתם?
השילוב של הנופים הגדולים וגילוי מצבת אמי יצר את ההשראה לבלוג השבוע…
כשאהיה גדולה
כשאהיה גדולה
אגדל לגובה
ידיים מונפות אל על
על קצות הבהונות
אחקור ואחלום
להיות יותר
כשאהיה גדולה
אגדל לרוחב
ידיים מושטות
אגע באהבה
אֶתְחָבֵר ואֲתֻחְבַּר
להיות יותר מאחת
כשאהיה גדולה
אגדל לעומק
כפות ידיים פתוחות
בהקשבה
פנימה החוצה
להיות אחת
כשאהיה גדולה
אגדל להיות אמיצה
על קצה הפחד
אתכרבל בציפייה
אָעִז לחיות את המחר
חוויות טמונות בקמטים נפלאים
כשאהיה גדולה
אהיה ילדה
צוחקת בצהלה
משחקת וממציאה
לנוע, לנוע
שמונים ושבע סיבות לסוב ולרקוד!
דרך אגב, סוף כל סוף החלטתי מה שאני רוצה להיות כשאהיה גדולה… אני רוצה להיות טייסת מסוקים. עליתי לראשונה על מסוק והחוויה הייתה מ ד ה י מ ה ! ! !
הלה השמיים אף פעם לא היוו גבול לגביך, טייסת מסוק ומי יודע מה עוד. תשאירי זמן לכתוב בלוגים נפלאים וכל הזמן להמשיך להפתיע.
אורי, תמיד כיף לקבל פרגון. אני שמחה לגעת באנשים. ואתה, אנא תוציא יומן ונקבע דייט על המסוק. אני מקווה שאין לך פחד גבהים… ):
תמרי, חבל שאת לא רואה את החיוך הטיפשי על פניי. תמיד שמחה לגלות עוד אנשים שמבינים אותי! תודה רבה על המילים הנדיבות. אני אוהבת למצוא שותפים להרפתקאות! אנחנו עוד נפגש באוויר ברשת ומי יודע אולי בשמיים. מי יודע? יש מצב שאני באמת אלך על זה!
הילה איזה יופי של מילים כתבת כאן….מקסים ממש. בתור אחת שהיא בכלל ילדה שלא התבגרה (אני) אני ממש מתחברת לכל מה שכתבת והכי מבינה על מה את מדברת. טייסת מסוקים נראה לי תפור עלייך!!יאללה לכי על זה☺