הודיה
סוף שבוע רצוף בחגיגות שוב נחת עלינו. מעבר לים הסבו להם בעלי המזל סביב שולחנות עמוסי כל טוב וברכו על השפע המיוחל. המבחר העצום מבלבל ורוב רובו של ציבור הזוללים נכנע, טעם מכל וכל וזחל למיטתו כאשר כרסו בין שיניו..
למחרת נמשכו החגיגות. בין החוגגים היו גם כאלו שהתגלגלו מהשולחן הישר אל פתח מרכזי הקניות ושם המשיכו את חדוות ה"זלילה".
יום שישי השחור
כאן בארץ הקודש מעטים השתתפו בארוחת חג ההודיה. על דאגה, ההמון הדומם התעורר לחיים למחרת מלאי תאוות קניות. המתינו דרוכים לאירוע המרגש: יום שישי השחור.
לדאבוני, שפע איננו נמדד בכמות השאריות של ההילולה שהושלכו, ולא בכמות פריטי האוסף המסנוורים במלתחה….
בתוך כל הפרסומים לחג התאווה היה אחד שהתבלט וגרם לי אושר גדול. חברת הספורט וציוד מחנאות האמריקאית הגדולה REI הודיעה בעוד מעוד שחנויותיה יהיו סגורות וכל עובדיה יהיו בחופש. הכריזו בריש גלי : "בחרו בילוי בחוץ!" אנחנו נהיה בחופש! נעשה את מה שאנו אוהבים: בטבע עם יקירינו. הם אפילו שיחררו אפליקציה קטנה שבעזרתה ניתן להעלות לרשת תמונת סלפי עם כיתוב המציג את הפעילות הספורטיבית המתוכננת לחג הלאומי ל"שיכורי הקניות"
מודה אני, אינני אוהבת לשתות. טעם המשכרים למיניהם איננו מושך אותי. אני בהחלט נהנית לקנות ולאסוף דברים יפים, מודה באשמה. התרגשתי להבחין שככל שחולפות להן השנים קטנה והולכת המשיכה שלי לקניות כתחביב. כאשר מגלים את "מה שעושה את זה", הדחף הבלתי מרוסן למסע קניות הולך ופוחת. ביום שישי אני ביליתי עם משפחתי וחגגנו את יום ההולדת של בתינו הבכורה.
באותו יום השישי, בשעה שהעולם חגג את חג הקניות, חגגו אחרים גם הם בחיק הטבע באזור של פארק הלאומי ההיסטורי ציפורי ובקבר רבי יהודה נשיאה. כפי הנראה ההילולה הייתה גדולה ומספר המאמינים שחגגו היה רב.
כהרגלינו את הטיול הגדול של השבוע עשינו בשבת. התגלגלנו גם אנחנו לקבר. שולחן ערוך המתין לנו בהפתעה…
ארץ ישראל יפה היא אור לגויים. בסביבתו הקרובה של קבר יהודה הנשיאה היה יום השבת הזה בסימן שחור.
איש מאמין הולך זקוף בדרכו ומביע הכרת תודה טהורה. יום יום מברך על השפע בסביבתו. אישה מאמינה אוהבת את היום החדש הזורח. יום יום היא עונגת בחלקה. איש מאמין הולך בדרכו הוא ולא תמיד מלווה בספר הספרים.
"הֱיוּ השינוי שאתם רוצים לראות בעולם." ~ גהנדי
ברצוני להגיד תודה שקראתם את פוסט זה.
אם אהבתם ואתם לא מנויים, אבקש שתרשמו לרשימת ההפצה של הבלג. נא לרשם לרשימת התפוצה כאן.
בנוסף אבקש מכם לשתף במערכות המדיה החברתית את הבלוג המקדים לסרט האנימציה שאני עומדת לפרסם בהעתיד הקרוב. ההתרגשות מתגברת! נא לשתף מכאן את הפוסט.
טוב שלא רכבתי בשבת ולא ראיתי את הגועל נפש הזה…
זה מראה שיש "ערבים" גם בין היהודים…
גיל,
בהחלט היה מראה מזוויע. הינו פשוט המומים מהיכולת להשליך את כל הזבל ככה סתם בטבעיות לטבע. ערבי, יהודי, דתי וחילוני לכל אחד יש את היכולת להפגין חזות אכפתי ואהבה או לא… ואהבת לרעך כמוך… אינני מצדדת בשום מקרה חלוקת קבוצות של אנשים ל"טובים" ו"לרעים". אנשים טובים יש בכל מקום והגיע הזמן שנשמיע את קולנו!
הילה