רגע אחד! יותר לאט!
כן, בכל רגע מתפרץ סטודנט זה או אחר: "לא הספקתי לרשום. אפשר לחזור בבקשה?" (גילוי נאות: את התואר הראשון למדתי במדרשת רופין, בתקופה ההיא היו מרבית הסטודנטים קיבוצניקים מבוגרים יחסית). למרות שהתחלתי את לימודיי האקדמיים בארה"ב, סיימתי את שני התואריים כאן בישראל. מתחילת דרכי, מההרצאה הראשונה.. הופתעתי לגלות התנהגות שכה אופיינית לסטודנט הישראלי. אני מוכרחה לומר שלא הייתי רגילה ומוכנה לסוג כזה של הפרעה.
מי פישל?
האם מישהו במערכת החינוך הישראלית פישל? נראה שאומנות הקצרנות לא נלמדה כאן. התרשמות שלי הייתה שכישורי הכתיבה של הסטודנט הישראלי ירודים יחסית לעמיתיו בניכר. מאוחר יותר, כאשר ילדיי היו לתלמידים, נוכחתי שאותה התרשמות ראשונית הייתה מדויקת.
הפער העצום בין הישראלי במיטבו, היוזם והממציא חידושים והמצאות לבין הישראלי הכותב בגמגומים מסנוור. לו רק יכולנו להשוות את כישורי כתיבתנו לחדוות היצירה המנצחת, איזו עוצמה מופלאה הייתה לנו…
כעת, לאחר שהתווסף פרק של חיבור למבחן הפסיכומטרי, עולה הרושם שהמערכת התעוררה ומעלה את הנושא החיבור למקום הראוי.
כל שאר מיני מסכים
מאז גילוי הטלוויזיה וכל שאר מיני מסכים, הפך "עם הספר" ל"עם המסך". יתכן וחלק מאזלת היד טמון בקלקול קיבה? לרפא את הקלקול זה פשוט: הוספת מעט סיבים וכמה ספרים טובים לקריאה והכל יעבור במהרה…
משחקים "באבא ואמא"
אנחנו נכנסים לעידן הבגרות ללא כל הכנה (בלשון המעטה) לאין ספור סוגיות. כאן בארץ אנחנו לא העם הנבחר אלא סתם גויים.. כמו כולם. למעט קמצוץ של ברי מזל, רובנו נכנסים לזוגיות, מולידים ומגדלים ילדים: משחקים "באבא ואמא".
משחקים, מנסים, טועים.. והרי בכל הכנות, אף אחד לא הדריך אותנו בחוקי המשחק.
דומה המצב בסוגיית הבריאות והתזונה. דחילק, אפילו לרופאנו חסכו בשעות לימוד תזונה ולא תמיד יש להם את הכלים כדי לקשור בטבעיות המתבקשת בין תזונתנו לבריאותנו.
בכותרות
לאחרונה, בעקבות צמיחה מהירה של מחלות כרוניות עלו לכותרות אמרות מצועצעות:
מיליארד סינים לא טועים: למה אסור לצרוך חלב?
מחקר: צמחונים מאריכים חיים לעומת אוכלי בשר
לאכול פחות בשר, ביצים וחלב ולהציל את העולם מרעב
חוקרים: הסוכר רעיל וממכר ומחייב פיקוח כמו סיגריות ואלכוהול
הנתונים המחקריים: כך טבעונות מרפאה מחלות
כוכבת הבריאות שמנקה את הדם: הכירו את הספירולינה…
לצורך הדיון היום, אני רוצה להסיט את הנושא ולהתרכז בתזונה וספורט בלבד. מן המפורסמות היא שפעילות ספורטיבית ובריאות טובה קשורים זה בזה. לא פעם מצא "בטטת כורסא" את דרכו למכון הכושר ואף התחרה בטריאתלונים.
לא לימדו אותנו
בדיוק כפי שרבינו ומורינו לא לימדו אותנו להיות הורים טובים או בני זוג טובים, אף אחד לא היה בסביבה כדי להדריך את אותם שלא השתייכו לקבוצה ספורטיבית זו או אחרת, כיצד להפוך לספורטאים. איש לא שפך אור על הקשר בין ביצועים, תזונה ובריאות.
למעט כמה חוקי יסוד כגון חשיבות משמעת מים וחבישת כובע בשמש, רובינו מגששים את דרכינו באפלה. אינני מתיימרת להיות ספורטאית, אך למדתי רבות מכאבי הגדילה בדרכי ואשמח לשתף ידע ערכי שצברתי על המסלול.
במהלך הכתיבה מצאתי את עצמי אוצרת ידע רב שראוי לחלוק עם אחרים. במקום לענות אתכם בדפים על גבי דפים בפוסט ארוך, החלטתי לחלק את הפוסט הזה לשני חלקים.
חלק זה, החצי הראשון מציג את הנושא, מעורר את העניין בראשי פרקים בלבד:
12 ציוני דרך שאסור לפספס
היו מוכנים
התלבשו לתפקיד
התגנדרו
לא כל הנוצץ מלמד על פזרנות
שורף ולא מחום
מהירות כבת ברית
איזון
מכשולים ומכשלות
היו שמאלנים
לשחק מלוכלך
שיגעון של חידון
וביום השביעי
…
הצלחתי להסב את תשומת לבכם?
רוצים להבין על מה כל המהומה?
היו סבלניים והישארו דרוכים בסבלנות לשבת הבאה…
ברצוני להגיד תודה שקראתם את פוסט זה.
אם אהבתם ואתם לא מנויים, אבקש שתרשמו לרשימת ההפצה של הבלג. נא לרשם לרשימת התפוצה כאן.
בנוסף אבקש מכם לשתף במערכות המדיה החברתית את הבלוג המקדים לסרט האנימציה שאני עומדת לפרסם בהעתיד הקרוב. ההתרגשות מתגברת! נא לשתף מכאן את הפוסט.
