יש ימים שחולפים במהירות: היו ואינם עוד.

אפשר לדמות זאת לנסיעה ‏ברכב: המטרה לנסוע מנקודת א' לנקודת ב'. הנסיעה עוברת בחטף. ‏מחשבותינו ותשומת לבינו במקום אחר, המון מקומות אחרים אם נדייק, ‏אבל מכל ההמון לא נשארו ולו סימן אחד.‏

יום יום אנו עסוקים בשגרה, מגששים באפלה במצב של טייס אוטומטי.‏

מעניין כיצד אני נוסעת ברכב ויכולה להתעלם לחלוטין מהנוף ו"להתעורר" ‏פתאום ביעד ללא שמץ של זיכרון כיצד הגעתי. להזכירכם זאת אני הייתי ‏מאחורי ההגה…‏

אתמול הייתה רכיבת אופניים מיוחדת לזכר איש יקר שהלך לעולמו בטרם ‏עת רכוב על אופניו במדבר.‏

לאחר שזוגתו פיזרה מילים שזורות בחן ובעצב ברוח האיש שהיה ואיננו עוד ‏יצאנו לדרך.‏

התכוננתי היטב לאירוע. לפני יציאתנו מן הבית תדלקתי. שתיתי שייק ירוק ‏מלא כל טוב ובנוסף "שוט" של ספירולינה. בנקודת הזינוק הוספתי אספרסו ‏ארוך לארסנל.‏

אני מעדיפה לרוב לרכב עם בן זוגי או עם קבוצות קטנות. אינני אוהבת לרכב ‏כלואה בתוך צי של רוכבים. אתמול ככה מצאתי את עצמי מתגלגלת אחת ‏מתוך כ- 240 גלגלים.‏

המסלול היה משולב בקטעים נבחרים של מסלולי סינגלים (סינגל הינו מסלול ‏ברוחב המותאם לרוכב בודד בלבד) ודרכי נוף. כבר בהתחלה, בקטע הסינגל ‏הראשון נוצר פקק תנועה רציני. כאשר הצלחתי להתיר את הפלונטר, סוף ‏סוף מצאתי את היכולת להתרחק מן ההמון: לא, לא לקדמת הרוכבים אלא ‏למקום טוב עם יכולת לפדל בקצב המתאים לי. ‏

מזג האוויר היה חלומי, המסלול זרם והכוחות שלי היו במצב של "טורבו-‏צ'רג'ר". אני הייתי "כל יכול" ולא כהרגלי בחרתי לרכב במסלול האתגרי. ‏ראיתי את עצמי רוכבת בנחישות ועוברת את מרבית המכשולים בשלום, הן ‏בעליות והן בירידות. עונג גדול היה להיות בשליטה ובכושר מטורפים. ‏

חשוב מכל, הייתי נוכחת כל כולי בכל מקום שעברתי.

התענגתי על המזג ‏האוויר שניתן לנו במתנה: שמש, ענני קישוט ובריזה שהתלוותה אלינו כמעט ‏לכל מקום.‏

ראיתי קשת של צבעים חיים בכל כיוון שסובבתי את ראשי. נופים עוצרי ‏נשימה, כל פינה הזמינה לה כן ציור בסגנון מונה, ואן גוך או גוטמן.

‏חלק ניכר מילדותי גדלתי בחווה. להוריי, הפרופסור והמורה, החווה לא ‏הייתה אלא קישוט לחיים יפים בכפר. אתמול זיהיתי את הגידולים בשדות ‏ללא כל קושי. הרגשתי מידת מה של גאווה ביכולתי לזהות את הגידולים ‏החקלאיים. ‏

שנים שמרתי היטב על מילותיי והן לא יצאו מפי בקלות. אתמול מצאתי את ‏עצמי מדברת עם זרים ללא היסוס, מתחברת לרוכבת נחמדה בקרבתי. כל ‏מה שרציתי לומר אמרתי ולא שמרתי את מילותיי בסוד. ‏

יום בהיר אחד פתאום נוכחתי לדעת שהשינוי המיוחל הוא כבר כאן! ‏

אתה לא יכול לחסוך זמן. אתה יכול רק לבזבז אותו. אתה יכול לבזבז אותו ‏בחוכמה או בטיפשות. אין לנו למעשה זמן בכלל, כיוון שאנחנו עסוקים מדי ‏בביזבוזו במטרה לחסוך אותו, ותוך ניסיון לחסוך כל רגע נתון, הוא מבוזבז. ~ פו הדב

בילדותי אהבתי במיוחד רוטב לסלט הנקרא "האלה הירוקה".‏‎ ‎היות והבסיס ‏לרוטב היה חלבי, ברצוני להעביר את הכתר לספירולינה.‏

האלה הירוקה שלי

ספירולינה ‎הינה אצה כחולה ירוקה ונחשבת למזון-על (‏Superfood‏). למאה ‏גרם ספירולינה יש 57 גרם חלבון. לצורך השוואה, למאה גרם בקר יש רק ‏‏14 גרם חלבון. ספירולינה מקור מעולה לסידן, ויטמין ‏C ‎וA‏, מגנזיום, ברזל, ‏B6, B12‎‏, אבץ, כלורופיל, נוגדי חמצון ועוד רבים וטובים. על פי רוב קונים את ‏האצה כאבקה מיובשת. מרבית המשתמשים בה צורכים קפסולות אבל היא ‏גם נמכרת כאבקה בלבד. לאחרונה משווקת גם אצה טרייה קפואה תוצרת ‏כחול ולבן.‏

אני חסידה של טרי. עדיף מוצר טרי מוקפא על מוצר מיובש. כאשר ‏השתמשתי בספירולינה מיובשת לא הרגשת על גופי את השפעתה. לאחר ‏ה"שוט" הראשון הקפוא הרגשתי אש לוהטת, ממש שינוי ברמת האנרגיות ‏שלי.‏

ככל הידוע לי, התברכנו‎ ‎בסטארט אפ העולמי‎ ‎הראשון לספירולינה טרייה מוקפאת‎!‎ החברה היא יוזמה נפלאה של ‏כמה ביולוגים צעירים. אני מאוד ממליצה על המוצר. קרוב לוודאי שתמצאו את זה במקפיא בחנות הטבע ‏הקרובה‎ ‎לביתכם‎. ‎מומלץ‎ ‎במיוחד לספורטאים‎!‎

לפני יצאה לפעילות ספורטיבית מתמשכת, אני ממליצה במיוחד על "האלה ‏הירוקה" עם מיץ לימון טרי וקמצוץ מלח. לימון הרי מוסיף המון ועוזר גם ‏לספיגה של הברזל ועוד…‏

דרך אגב כאשר היא טרייה טעמו עדין להפליא…

ברצוני להגיד תודה שקראתם את פוסט זה.

אם אהבתם ואתם לא מנויים, אבקש שתרשמו לרשימת ההפצה של הבלג. נא לרשם לרשימת התפוצה כאן.

בנוסף אבקש מכם לשתף במערכות המדיה החברתית את הבלוג המקדים לסרט האנימציה שאני עומדת לפרסם בהעתיד הקרוב. ההתרגשות מתגברת! נא לשתף מכאן את הפוסט.

אַתָּה כותב את סיפור חייך‎.‎
אַתְּ בונה את עתידך‎:‎
הבחירות, הגוונים והסיפור שלך‎.‎

הכוח הוא שלנו!‏