מזימה גברית

 

braburning
http://briony2uk.deviantart.com/art/Burning-Bra-137746875

"זאת המצאה טובה לגברים הפמיניזם.

לפי דעתי זאת מזימה גברית. זה בא יחד עם ‏שריפת חזיות: זה פעמים טוב" ‎‎‎‏(גם העומס מתחלק שווה וגם שורפים חזיות).‏

זוהי חוכמת רֵעַי לשבוע…

‎‎‎ועוד באותו העניין: "פעם ‏היית פמיניסטית. כאשר הכרתי אותך בצעירותך היית מאוד, מאוד, מאוד פמיניסטית: ‏בצורה מאוד מוחצנת הייתי אומר."‏

helene workshop

אני בקיבוץ נוהגת לא כמו כולן, על טרקטור…

זוכרים אתם הנאמר על ההילוכים שלי?

במנוע שלי יש רק שני הילוכים: ניוטרל ‏והילוך חמישי! הנפתי לא מעט דגלים לאורך השנים. הרמתי את קולי בלהט לשם ‏האמריקניזם, הפמיניזם, הסוציאליזם, הציוניזם ולאחרונה גם הבריאותיזם. בדעותיי ‏הנלהבות (תמיד) אני חייבת לשתף את הסובבים אותי!‏

לאחרונה,
יחד עם הלבנתו הטוטאלית של שערי,
‎‎‎מצאתי לנכון להוריד
‏‎‎‎עוצמה…
‎‎‎דברי בשקט.
‎‎‎אבל תסתובבי עם הילה גדולה!

בטוחה אני, שלא תוכלו שלא לשמוע אותי מתקרבת, אך תדעו לכם, שאני עושה ‏מאמצים!!!

‏‎‎‎מאחלת לעצמי,
שאלמד להלהיב לפי רוח הליכותיי,
ולא לפי הטפותיי.‏

‎‎‎והפעם.. בתי, סיון, נותנת את מבטה להפתעות ושינויים המרעישים בבייתנו…



‏‎‎‎"‏‎‎‎אצל אמא שלי עם הכל הולכים עד הסוף, כך שבאופן טבעי גם המעבר שלה לתזונה ‏בריאה יותר הייתה ‏‎‎‎חסרת פשרות ‏‎‎‎ אמא לא רק החליפה את האוכל אלא את כל אורח ‏החיים: תשכחו מכביסה ריחנית, עכשיו משתמשים בנוזל כביסה אקולוגי. קוסמטיקה? ‏מה פתאום. רק קוסמטיקה טבעית. ואלו רק דוגמאות קטנות. באופן טבעי כולנו הבענו ‏התנגדות נחרצת. אפילו אני, שדוגלת באורח חיים בריא, חשבתי שזה מוגזם. החיים ‏בבית השתנו מהקצה אל הקצה: פתאום כל המקרר היה ירוק. לא היה יותר שום דבר ‏‏"טעים" לאכול אלא אם אבא היה קונה גלידה בסתר. התחילו להופיע בבית כל מיני ‏מכשירים כמו מייבש מזון ואוכל מוזר שלא שמענו עליו אף פעם כמו צ'יה.

אבל אמא ‏שלי לא רק קיצונית אלא גם פרפקציוניסטית!

‎‎‎ככה מהר מאוד האוכל המוזר היה ‏מעדן,
‎‎‎הכביסה פתאום הייתה ריחנית,
‎‎‎ואמא?

‎‎‎אמא מעולם לא נראתה טוב כל כך!

אני ‏חושבת שאני יכולה להגיד בביטחון שמעולם לא ראיתי את אמא שלי כל כך מאושרת, ‏והאמת? לא רק היא. אבא קורן, יואל מתעצבן פחות מהאוכל המוזר, נאוה שותה ‏שייק ירוק כל יום ואני? אני נסעתי עם אמא ללמוד בישול נא‎.‎

‎‎‎ואל תחשבו לרגע שזה היה פיקניק!

אמא קמה 3 שעות לפני שעת היציאה וכשאני ‏סוף כל סוף קמה, היא כבר מחכה לי מחוץ לדלת. לא לחוצה, לא כועסת, אבל מחכה. ‏למרות המשטר הצבאי זו הייתה חוויה מדהימה. כל יום במשך 6 שעות, 5 ימים ‏בשבוע, לחודש שלם, אני ואמא ביחד מכינות אוכל נא. ובסוף למדתי לחיות עם ‏המשטר הנוקשה ("אמא תצאי, אני כבר אצא אחרייך") רק חבל שבאיחור של ‏חודש… ‏‎‎‎"