רוחות של שינוי
פתאום אני חשה שלאן שאני לא פונה יש זרימה. כאשר אני נתקלת במכשול, בין אם זה רכיב טכני ברכיבת שטח או בכל קושי אחר, אינני מרשה לעצמי לחוש תקועה. גילוי נפלא מהדהד בתודעתי: התחושות המלוות אותי ברחבת הריקודים (FAMSS – גמישות, זריזות, תנועתיות, כוח ויציבות – מעולם ה"ניה") נמצאות איתי כדרך קבע גם ב"ריקוד החיים".
בעבר, תשומת לבי הייתה ממוקדת כקרן לייזר והייתי עיוורת למרבית המתרחש מחוץ למרחב תודעתי. לראשונה, לאחר שנים של אימון מדיטציה, הבחנתי שאני שולטת באומנות גילוי רצונות (Manifestation of Desires – Deepak Chopra) על כל שלושת מרכיביה:
- מודעות בלתי מוגבלת (Unbounded Awareness) – בין כל מחשבה המתרוצצת בראש במהלך תרגול מדיטציה, נמצא מרחב אלם (דממה) הנוגע בקרבך, מקום בו נמצא "נזר הבריאה".
- מיקוד חד (Focused Attention) – להתבונן בתשומת לב מדיטטיבית במה שליבך חפץ.
- מודעות גמישה (Flexible Consciousness) – לרכוש מודעות פתוחה, גמישה וזורמת (נטולת מאמץ) על מנת לא להינעל על תמונה המכתיבה כיצד "צריך" להיראות גילוי רצונותיך.
יעדי שיא
לראיה, קבעתי יעדC לקיים סדנת בריאות בבית הנשיא ביום מעשים טובים. כאשר הובהר לי ש"אופי הפעילות אינו מתאים לאופי הבית" ונקבעו בחירות בסמוך למועד, שחררתי. בחרתי שלא להתאים את אופי פעילותי. לפתע, תוך כדי טיול עם חברים בעין קשתות (רמת הגולן) ידעתי: "כאן אעביר סדנה". ניגשתי, בקשתי וללא כל מאמץ, קיבלתי את משאלתי.
מהו בכלל יעד C? בוב פרוקטור, המנטור האמריקאי האגדי שאימץ בחום את ספרו המפורסם של נפוליאון היל "חשוב והתעשר", הגדיר שלושה סוגי יעדים: C ,B ,A.
- יעד מסוג A – הינו יעד מוכר שהצלחת להשיגו פעמים רבות ואין לך כל בעיה להשיג אותו שוב היות והדרך להשגתו מוכרת היטב.
- יעד מסוג B – הינו יעד שטרם השגת, אולם הדרך להשגתו ברורה – אנשים רבים כמוך הצליחו להגיע אליו בקלות.
- יעד מסוג C – (אהבתי את גרסת ה"צברסים" יעד "שיא"!) הינו יעד שאין לך מושג כיצד תצליח/י להשיגו ועצם המחשבה על היעד הנשגב מפחידה ומרגשת ברמות על. הגשמת יעד C הינה הפיכת חלומך הפרועה ביותר למציאות.
לאחרונה, הצטרפתי ל"נבחרת" של אלון אולמן, תוכנית רבת משתתפים להשגת יעדים והצלחה מעשית. התבקשנו להגדיר שלושה יעדי C. נאבקתי שלא להציב יעדים רק כדי שיראו טוב בעיניי אחרים. לקראת סיום ה"נבחרת", התיישבתי בחוסר רצון לכתוב סיכום. בדיעבד הבנתי, כי יעדיי לא היו כל כך חשובים. התחלתי לכתוב ובבת אחת נגלה לעיני גודלן של היתדות שעמדו מאחורי כל אחד ואחד מיעדיי, כאילו נכתבו על ידי יד מכוונת.
- לומר כן
- להעז
- למצוא את קולי
למצוא את קולי
למרות שמאז ומתמיד הייתי דעתנית והשמעתי את קולי, היו קולות, מחשבות וסיפורים קבורים עמוק בתוכי. בצורה אינטואיטיבית חשבתי שהיכולת לשיר בחגיגה משפחתית יקדם אותי ליעדים.
עד כמה צדקתי. גיליתי שקולנו הטהור מופיע דווקא כאשר נפשנו ערומה. כדי להגיע אל השירה הכנה, נדרשתי להסיר את כל המסכות וההגנות למיניהן. לשיר זה אומץ לב. היו רגעים בהם הדמעות זלגן מעוצמת הרגש שהתעוררה בי.
לפני כל רכיבת שטח עם קבוצת הבנות ה"עזות" שהצטרפתי אליה, שקשקתי מרוב פחד, אך לא ויתרתי לעצמי. כל שבוע מחדש שבתי והתמודדתי במגרש. בתום רכיבה רגע לפני סיום הנבחרת, רק מילה אחת הדהדה בראשי: זרימה. לראשונה, רכבתי מבלי לדלג על אף מכשול וממש כמו עיזה, קיפצתי מעל כולם ללא כל קושי.
הרכיבה המאתגרת, השירה (כל אחד יכול) ואמירת "כן" במהירות, בבהירות, בעוצמה ובטבעיות לא אופייניות עשו את שלהם. הצלחתי לבחור במדויק בכלים שיקדמו אותי בכל תחומי חיי.
לא פעם, חני, המאמנת חדת העין, הצליחה לשקף לי אמונה, יופי פנימי שלעתים נסתרו ממני. היו רגעים שעמדתי על סף תהום מעוצמת ההשתקפות, סופן של אמונות טפלות. להבין שמדדי הצלחתי היו מעוותים ונסמכו על מדדים חיצוניים ולא פנימיים – בן רגע חיי השתנו.
כתוצאה מהתהליך שעברתי, יחסיי עם משפחתי השתנו. לראשונה, אני חשה יכולת להכיל את פוסט הטראומה על כל מרכיביה. יש בי את היכולת לקבל, לנשום, לחוש, לעבד ולראות את הצד הניצב מולי ורק אז להגיב. אני יכולה להקשיב ולומר "לא" ולפתע פתאום הצד השני מקבל את תשובתי כמעט ללא סייג. לחלופין, כשאני מציעה דרך לפתרון כלשהו אני משחררת את עצמי מהרצון לקבל תוצאה זו או אחרת ומקבלת את החלטתו/החלטתה תהא אשר תהא.
בעבר, ידעתי לאן ברצוני להגיע אבל עמדתי במקום, מפוחדת לבצע את הצעד הראשון. ראו אותי פוסעת ופועלת בכל החזיתות!
מדהים להיזכר שבמחצית "הנבחרת" וויתרתי מראש על כתיבת דו"ח לקבוצה, מתוך אמונה שלא התקדמתי לשום מקום. הייתי עסוקה בהשוואתיות הרסנית. כן, אני מודה שאני שעדיין מתקשה לכתוב יעדים, לעדכן יעדים ולרשום מטלות יומיות, שבועיות ובכלל. קשה לדמיין עד כמה רחוק יכולתי להגיע לו הייתי כותבת, צועקת את משאלותיי בקול…
הצטרפו אליי: הבחירה בבריאות היא בידיים שלנו!
באמצעות סדנאות Hands-on, שילובים של תזונה, תעוזה ותנועה, אני מציתה מחדש את בריאותם של אחרים. אני אוהבת לחבר בין אנשים. מרגש לראות את הברק בעיניים ואת צחוקם של אנשים המגלים משהו חדש בפעם הראשונה. כאשר החוויה היא חדשה לכל חברי הקבוצה, היא מחברת לא רק את האדם לעצמו, אלא גם אדם לאדם תוך דילוג על פערים הדתיים, העדתיים, התרבותיים והחברתיים.
