ימים חמים עוברים עלי, רודפים אותי ממקום למקום.
נחתנו בסיאטל על זנב של גל חום מתמשך. כשהגענו לוונקובר לגילוי המצבה של אמי, היו במחוז הגבלות מחמירות על שימוש במים להשקיית גינות. סיאטל וונקובר הם מגרשים ביתיים עבורי. מקומות הידועים כמחוזות המפורסמים בנופם הירוק לעד. הזוי היה לשמוע פתאום על הקצבת מים.
עד מתי ימשך גל החום הזה?
טיילנו לאוקאנוגן שבבריטיש קולומביה באזור הידוע במזג אוויר חם ויבש, דומה לקיץ שלנו כאן בישראל. כשהגענו, היה האוויר לוהט במיוחד. יום יום נולדה שריפת חורש ענקית חדשה. גם שם האורנים נדלקים בקלות דעת...
אף לא פסח עלינו החום הכבד של ניו יורק. למזלנו הייתה סערת רעמים רגע לפני שהגענו שהקלה במעט וחסכה לנו את מקלחות הזעה...
בשדה, בעת שחכנו למטוס, ראינו על מסך הטלוויזיה את מפת ארה"ב, כולה אדומה ממערב למזרח ומדרום לצפון: חום אש לוהטת.
ואני טרם נגמלתי מהג'ט לאג המאתגר אותי כתמיד ואני יוצאת לרכב שוב בקו האש. אומנם התכוונתי שנצא יותר השקם בבוקר לא יאחר מ-6:00 אך המציאות והעייפות גברו ויצאנו רק בשעה 7:30 בבוקר.
השבוע ליוו אותנו טמפרטורות ששוברו את כל הקופות. בקושי הוצאתי את האף החוצה. ידעתי שאני אסבול מאוד ברכיבת אופנים בחום שהבטיח החזאי.
נו, זאת לא פעם הראשונה שאני עושה משהו המלווה בתחושה לא נוחה!
כן, אני עוד אשלם על כך ביוקר…
הפעם, לא כהרגלנו בשבתות, יצנו לטייל בצוותא. הצטרפנו לקבוצה של רוכבי הבוקר, כעשרה גברים ואנוכי.
אני מודה, שלמרות שאני רוכבת על אופניים מצוינים ושבאופן כללי אני בכושר לגמרי לא רע, הרגשתי כגרוטאה, אלטע זאכן.
זממתי להרים טלפון לחילוץ בהפסקה ולזעוק, הושיעו!
החום פשוט שיתק אותי לגמרי. הרגשתי סחרחורת ובחילה, בהחלט לא סימנים טובים…
ואז קרא, נס "גיגית" בריכת המים של נחל ציפורי. הבריכה המוקפת שרידים עתיקים קרצה לנו "בואו, בואו." במצבים האלו אין אלוהים: שום התלבטות. ביישנות ודאגה לתלבושת מושקעת פשוט אין. שוקעים מטה ישר לבוץ.
איזה תענוג מדהים! לקרר את כל הגוף, מכף רגל ועד לראש, מחום הגיהינום ישר בצניחה חופשית לכ-16 מעלות. אלוהים חזר אלינו. יש!
קשה לתאר במילים את תחושת ההקלה, המפלט המבורך מן החום המעיק. לשכשך במים ולנוח. לאכול ולשתות ממטעמי השותפים לדרך.
לפני עזיבתנו דאגתי להרטיב את עצמי שוב ושוב. את ב"בף" המכסה את ראשי טבלתי אל תוך המים שוב ושוב.
כייף לא פחות היה לחזור על עקבותינו ולרכוב עם בגדים רטובים מכף רגל ועד לראש: מיזוג אוויר טבעי מדהים.
היום הייתי בטוחה שאני אזמין גרר לחלץ את עצמותיי ואני הרגשתי בסדר עם זה. חלפו הימים שאני מרגישה צורך להיות "הכול יכול", להיות בדיוק בקצב של הקבוצה סביבי.
להעז זה לא תמיד להעז ללכת קדימה.
להעז זה גם לדעת מתי להמתין רגע ולהצפין מחדש.
להעז זה לא פחות מלדעת מתי לעצור ואף לחזור על עקבותיך. להעז זה לעשות את הנכון לך בכל רגע ורגע.
להעז זה לטעום: לטעום ממטעמי החיים, להתנסות.
לפני כמה שנים למדתי בקורס לבישול בריא עם אישה מקסימה ושמה ציונה מלמן. אחד הכלים החשובים ביותר שהעניקה לי היה העוז לצאת להרפתקאות במטבח. אני מודיעה לכם שאני משחקת וממציאה במטבח באופן קבוע ונהנית מכל רגע. תודה ענקית אני מעניקה לציונה היקרה!
כבר זמן מה שאני אוהבת לשחק עם צעצוע חדש במטבח, ובמיוחד בשבתות. יש לי סיר חרס, עבודת ידי הזהב של לורי סרטני ממרחביה, שאני אוהבת לבשל בו בסופי השבוע. אני משתמשת בו כסיר לבישול איטי. אני מכינה תבשילים ונותנת להם להתבשל לאיטם, בנחת כאשר אני יכולה להתפנות למשימות חשובות יותר כגון רכיבת אופניים ושאר בילויים בחיק משפחתי וחבריי. כייף לחזור הביתה מרכיבה ארוכה לארוחה חמה וטעימה שממתינה…
זה בריא! זה נוח! זה טעים!
כעקרון, בישול איטי הוא לא רק בריא יותר אלא גם ממציא טעמים נפלאים ורכות מענגת. לבישול איטי יש הרבה יתרונות:
♦ שומר ביתר מידה על ערכי התזונה היות והבישול נעשה בחום נמוך.
♦ טעמים עשירים ומלאים יותר.
♦ כלי בישול טוב ישמור על חום התבשיל וקל מאוד לנייד אותו.
♦ מונע יצירת HCA ו-PAH , תרכובות כימיות הידועים כמסרטנים (בישול בשר).
♦ תחליף זמין ונוח למזון מהיר.
♦ כל הבישול מרוכז. קל לנקות ולסדר.
אני מעניקה לכם את המתכונן לבישול השבוע בסיר.
הקהל מוזמן לאלתר ולהמציא. קבלו רעיונות ומצאו את דרככם לארוחה מדהימה שלכם.
בסיר חרס – תבשיל ירקות בבישול איטי
להשריה:
2 כוסות חומוס יבש
2 כוסות אורז עגול מלא (ריסוטו)
כוס משמש מיובש
לבלנדר:
1 בטטה מקולפת וחתוכה בקוביות קטנות
1 זוקיני חתוך לפורסות (קישוא כהה)
3 שיני שום
2 כוסות מים (ניתן להשתמש במים של המשמש שהושרו)
½1 כפות כמון שלם
½1 כפות מלח
1 כף כרכום
קורט קינמון
קורט אגוז מוסקט
ירקות לתבשיל:
2 בצלים חתוכים (אפשר לטגן קלות)
8 גזרים חתוכים
כ-6 עלי כרוב
+ כף שמן קוקוס להוסיף לתבשיל
את האורז והחומוס יש להשרות ללילה+. מומלץ להשרות במים פושרים עם מעט חומץ תפוחים. השרייה נעשית על מנת להוריד את החומצה הפיטית (מעכבי אנזים) ולשפר את הזמינות הביולוגית של המינרלים. חומץ התפוחים מזרז את התהליך. חשוב לשטוף היטב את האורז והחומוס לאחר השרייתם. את המשמש אפשר להשרות במקרר. ניתן להשתמש במים בהם השריתם את המשמש כתוספת מים לעיסה בבלנדר.
בבלנדר יש להוסיף את הבטטה וזוקיני אל תוך המים עם התבלינים.
את העיסה הדלילה המתקבלת יש להוסיף לקערה יחד עם האורז, החומוס, המשמש, הירקות החתוכים והשמן.
לערבב טוב ולהוסיף לכלי החרס המשומן.
אני נוהגת לכסות את התבשיל בעלי כרוב. זה שומר על הלחות ולא נותן לאורז להתייבש. במידה ומוסיפים בשר לתבשיל ניתן להניח על עלי הכרוב. העלים יספגו חלק גדול של השומנים.
אני אוהבת להשתמש באורז עגול אבל אפשר בהחלט להשתמש בכל סוג של אורז מלא. מובן שאפשר לעבוד גם עם קטניות אחרות. צריך למצוא רק את כמות הנוזלים המתאימה. כמו כן, ניתן להוסיף ירקות נוספים כגון בטטה, קולרבי, תפוחי אדמה, סלק, … אפשר אפילו להוסיף כרובית, אם כי היא תצא יחסית רכה…
יש לבשל בתנור בחום של 100 מעלות למשך כ-6.5 שעות.
