Kinky Toots – קינקי טוטס

kinky
Some bodypart icons made by Freepic from www.flatiron.com

האמת שאינני יודעת כיצד הייתי מצליחה לכתוב את הבלוג ללא עזרתו הנדיבה של יקירי ‏ואני כלל לא מתכוונת לעזרתו בעריכה הלשונית…‏

הוא אף פעם לא היה מאלה שנוצרים את לשונם…

חוש הומור שלו הולך לפניו לכל ‏מקום. כל פעם שאנו יוצאים בטבע לטיול אופנים, חגיגה. לא משנה עם אני מלאת ‏רצינות, עסוקה בשגרת הבילוי הזוגי או סתם רוכבת לי בהקיץ, תמיד יהיה לו משהו ‏להגיד…‏

זוכרים את חישוריי החדשים?

המסלול הירוק היה לכאורה מסלול מדהים לכל הדעות. ‏במחשבה שניה, הייתי מוכנה לבקש את כספי בחזרה… היום זאת הייתה נסיעתי ‏השלישית וגם הפעם השלישית שהחלקתי מן האוכף בצורה מבישה. אני מקווה שלא היו ‏עדים לביזיון. במידה והיה רוכב אלמוני עד לאירוע המבייש, אני מבקשת יד לפה ורגל ‏לאוזן! ‏

יקירי אוהב לצחוק עלי: אומר לעתים מזומנות שיש לי סף נמוך לכאב. בינינו, מי יכול ‏לקבוע את סף הכאב?‏‎ ‎מי בכלל מעז להשוות בין כאבי לכאב של האחר? ‏

מעניין לדעת שמחקרים אחרונים מצביעים על הבדלים מדעיים בסף הכאב בין נשים לבין ‏גברים. מתברר שלנשים יש סף כאב נמוך מזה של גברים.‏

כאשר אנו נפצעים וסובלים מכאבים, גופינו משחרר משככי כאבים טבעיים הנקראים ‏בטא-אנדורפינים או אופיואידים טבעיים. האנדורפינים מעמעמים את התחושות ומקלים ‏על הכאב. מתברר שגופו של המין החזק הוא גם חזק ביצור של אנדורפינים‎ ‎כאשר גופו ‏של המין החלש חלש ביצורם. ‏

אז יקירי תשמע: מותר שזה יכאב לי בקול רם. יש אישור לקולות הנלווים לסבלי הלא ‏מבויים! (שטויות במיץ – העורך)‏

משפחתי התייאשה מלנסות להעיר אותי באמצע הלילה (וטוב שכך! קשה אחר כך ‏לחזור ולהירדם…). הם פוחדים מתגובותיי המלוות בקולות מבהילים. קולות דומים ‏משתחררים ממני בטבעיות כאשר אני ישנה פצועה או סתם כואבת במיטה ומנסה ‏להתהפך. תהיו בטוחים שכאשר אני מתגלשת מאופניים בצורה לא מתוכננת, כל ‏הסביבה תשמע על כך…‏

כל אחד מאתנו מתמודד עם כאבו בדרכו הוא.

לְפֶתַע פִּתאוֹם: נפילות, חבלות ‏והתרסקויות קורות ויקרו. הן לעתים כואבות ואף כואבות מאוד. היות והנזקים הם על פי ‏רוב חיצוניים ובולטים לעין הבלתי מזוינת, הסביבה מפגינה הבנה רבה, אפילו אם אנו ‏צורחים ובוכים על יתר מידה.‏

לעתים, כאשר אנו חשים לפתע משהו זר בגוף או מקבלים תוצאה חריגה באחד ‏הבדיקות השגרתיות, אנחנו נתקפים בפחד משתק ולפעמים משחררים תגובות בלתי ‏נשלטות.‏

מצד אחד, אפשר לרוץ כמו עכבר במבוך ולהיתקע שוב ושוב במבוי סתום, דרך ללא ‏מוצא, או מצד שני, אפשר לנשום נשימות עמוקות ומרגיעות. המתח מתגבר. אפשר ‏להילחם בו או לחוש אותו, לתת לכאב, לעצב ולפחד מקום. תכירו את היריב העומד ‏בפניכם. לרוגע חשיבות מרובה. אפשר ואף מומלץ להיעזר במדיטציה בטבע ובתפילה ‏כדי למצוא מרגוע לחרדות.‏

הֱיוּ בטוחים בחוכמת גופכם. לרגע אחד על תחשבו שיש לאיש את כל התשובות, אפילו ‏אם הוא לבוש בחלוק לבן… תנו לעצמכם להגיד את המילה האחרונה: ההחלטה ‏המתאימה ביותר לגופכם.‏

לאחרונה, אוחזת בי רכבת של כאבים המטיילת‎ ‎במסלול מוזר למדי בין הכתף ‏השמאלית לצוואר, לאוזן ואף לראש. כעת, אחרי שלוש נפילות מהאופניים התווספו ‏לגופי חבורה מכובדת של כתמים צבעוניים: באמה בברך בכף יד במפשעה ובעכוז. ‏חזרתי הביתה כשבר כלי. האדרנלין הסיע אותי עד לפתח הבית אבל לאחר מכן הייתה ‏לי התנועה קשה מאוד. בקשתי מיקירי לעזור לי להתפשט: משימה לא פשוטה להרים ‏את ידיי מעל לראשי.‏

bruised

אתם יכולים להבין שחברי הצוחק נהנה מאוד מהמעמד. עזר לי להוריד את כל בגדיי ‏למעט הגרביים. אז הופיע שיא של כל השיאים. ללא בושה, הוריד לי גרב אחת, לא ‏שחרר את כף הרגל הערומה, אלא התחיל במסע עיסוי של כפות הרגלים. כבר אמרתי ‏לכם שהנוגע בכפות רגליי זוכה במפתח ליבי? מרגע זה אני שבוייה בידיו.‏

 ♥ פעם שלישית גלידה ספירולינה! ♥‏

2 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
זוהר מור
זוהר מור
8 years ago

הלה הי. נהנתי לשוטט בין הכתבות והכישורים הרבים ששמת בבלוג. למדתי על הספירולינה, קראתי על הנסיעה באפניים ועוד ועוד… נהנתי. להתראות

Hila Gozani
Hila Gozani
8 years ago

הי זוהר
שמחתי לארח אותך בביתי האהוב. אני שמחה שאני מצליחה מחדשת לך. כייף גדול לי שהצלחתי להעשיר ‏במקצת את עולמך ולהשאיר אותך עם חיוך גדול על הפנים :)‏
הילה