ג'רמופוביה
החיים בעידן המודרני שונים בתכלית מהחיים בתקופה שבה חיו סבא רבא וסבתא רבתא. חייהם וודאי לא היו כאלו סטריליים.
ג'רמופוב * (לפי המנגינה של שיר הילדים אחינו הנהג)
ג'רמופוב, ג'רמופוב
שטוף מהר, שטוף מהר
נמצאים בכל חור
אלוהים ישמור!
שטוף מהר, שטוף מהר
ג'רמופוב, ג'רמופוב
תפוס מרחק, תפוס מרחק
תחטא את הברדק
או שידביק אותך חיידק
תפוס מרחק, תפוס מרחק
פעם חלוק הרופא לא היה לבן זך בוהק או, לצורך העניין, אפילו נקי. ממש לא מזמן, במאה התשע-עשרה, היה חלוק הרופא שחור מוכתם עם כתם על כתם, וזה היה מקור לגאוות המקצוע.
טיפול יסודי במחלות זיהומיות
היה זה ד"ר איגנץ פיליפ זֶמֶלְוַויְיס שהבין ש"הרופאים הטובים" שעברו בדרך קבע בין חדר המתים לבין חדר הלידה, העבירו ללא ידיעתם את מלאך המוות מחדר לחדר. הפגיעה בכבודם של הרופאים הייתה כה עמוקה עד שסירבו לקבל את מסקנותיו.
החל מסוף המאה השמונה-עשרה, נראו כמה תגליות עם משמעות מכרעת לבריאות הציבור ותוחלת החיים בפרט. ארבע תגליות גרמו למהפכה של ממש ולסופו של שליט בלתי מעורער או עידן הזוהר של המחלות המדבקות. פריצות הדרך היו בכמה וכמה מישורים:
1796 חיסונים (החל מאבעבועות שחורות)
1846 היגיינה רפואית (החל מד"ר זֶמֶלְוַויְיס)
1879 הכלרה, טיהור מים באמצעות כלור (ד"ר ג'ון סנואו)
1928 גילוי הפניצילין, אנטיביוטיקה (הוכנס לשימוש בשנות ה-40)
אבולוציה של מחלות כרוניות
מי שבוחן לעומק את ההיסטוריה הנפרסת לעינינו יגלה מגמה חדה ועקבית שקשה מאוד להתעלם ממנה.
לאורך השנים, לצד הירידה החדה בשיעור התמותה ממחלות זיהומיות, קיימת עלייה חדה בתמותה בעקבות מחלות כרוניות. לראיה, בשנת 2011 שיעור התמותה ממחלות כרוניות בישראל (סרטן, מחלות לב, שבץ מוחי, סוכרת, מחלות כליה, COPD – מחלת ריאות חסימתית כרונית ומחלות כבד) עמד על כ-62%!
לצורך השוואה, בשנת 1900 שיעור התמותה בארה"ב ממחלות זיהומיות היה 46% ולעומת 3% בלבד בשנת 2010. אם נבחן את שיעורי התמותה בגין מחלות לב וסרטן בארה"ב, בשנת 1900 נצפה שיעור תמותה של כ-12% לעומת 47% בשנת 2010, גידול של כמעט 400%!!
מתקבל הרושם שפתרנו בעיה אחת ויצרנו אחרת במקומה.
מלחמה ארוכת טווח הכרזנו על החיידקים. זהו קרב שמתנהל בכמה גזרות: במרחב הציבורי ובמרחב הפרטי, על הגוף, בתוך הגוף ומחוצה לו, באוויר, במים וביבשה, במזון ובחומרי הניכוי והיד עוד נטויה … קיימים חיסונים ותרסיסים, כדורים ושיקויים ואין ספור סוגי תחמושת נוספים.
פעם אחר פעם הצלחנו לחסל את היצורים – או שלא?
למען האמת, ההצלחה גדולה עד כדי כך עד שיצרנו "חיידקי על" העמידים מפני כל תחמושת מודרנית אפשרית, ומצד שני, תוך כדי הקרבות נפלו לא מעט חיילים מכוחותינו. נשארנו עם כוחות מדוללים ומוחלשים (החיידקים הטובים).
חייבת להיות דרך אחרת. כיצד נוכל לאמץ דרך ביניים, מאוזנת השואפת לתמוך בחיידקים הטובים ולשמור עליהם בכל מחיר ולהרחיק את התחמושת הכבדה מהיד הקלה על ההדק?
קיים הרבה "באז" סביב המיקרוביום (קהילת המיקרואורגניזמים החיים בתוכנו). מדובר במדע בראשיתו ורובו נסתר מהעין, המחקר בתולי. יש הרואים בחיידקים הטובים סוג של שמן נחשים (שיקוי פלאים) שמחזיק את המפתח לכל החולי בעולם. עד שהחכמים יכתבו את ספר ההוראות, בואו ונקבל החלטות מושכלות. היו טובים לחיידקים.
תפקידם של החיידקים הטובים כוללים:
- ייצור חומרים מזינים חיוניים.
- פירוק המזון העמיד בפני העיכול הרגיל.
- הגנה מפני פתוגנים.
- הפרשת כימיקלים המשפיעים על המוח וההתנהגות.
מה עושים?
מה אוכל להסיר (-) מתזונתי או לשנות באורח חיי כדי להקטין נזק והרס למגוון המיקרובים?
- – נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDs)
- – אנטיביוטיקה
- – סבונים אנטיבקטריליים
- – חומרי ניקוי אגרסיביים
- – אכילת בשר
- – ממתיקים מלאכותיים
מה אוכל להוסיף (+) כדי להעשיר ולהזין את המיקרוביום שלי?
- + סיבים מסיסים
- + דגנים מלאים
- + מזון מותסס
- + שומנים בריאים
- + לקנות מזון מקומי
- + פעילות גופנית
עבורי התחום מרתק. יש לנו תפקיד מכריע בבריאותנו, שלנו וזו של ילדינו. בביקור הבא שלכם אצל הרופא, במכולת, בבית המרקחת, או במסעדה, וגם בביאור החמץ הבא, חשבו קודם על החברים הטובים שלנו (החיידקים). היו שגרירים של מעשים טובים, יום-יום חשבו על המיקרוביום שלכם.
ועוד בענייני מעשים טובים… במסיבת חיידקים כבר הייתם? נשמע מסקרן, לא? בפוסט הבא אני מבטיחה לסגור את כל הקצוות. היו קשובים כי או-טו-טו אעלה פוסט המשך ואספר את כל הסיפור.
הצטרפו אליי: הבחירה בבריאות היא בידיים שלנו!
באמצעות סדנאות Hands-on, שילובים של תזונה, תעוזה ותנועה, אני מציתה מחדש את בריאותם של אחרים. אני אוהבת לחבר בין אנשים. מרגש לראות את הברק בעיניים ואת צחוקם של אנשים המגלים משהו חדש בפעם הראשונה. כאשר החוויה היא חדשה לכל חברי הקבוצה, היא מחברת לא רק את האדם לעצמו, אלא גם אדם לאדם תוך דילוג על פערים הדתיים, העדתיים, התרבותיים והחברתיים.
