על ריכנוע כבר נסעת?

family

על עצמאות והפרדות

היום בני הקטן יוצא לגלות עולם. האמת, קצת מעליב שהוא איננו זקוק יותר לאמא! את ‏כל הסידורים עשה לבדו למעט פה ושם עצה כזו או אחרת. מצד אחד, גאווה גדולה ‏שהילד עצמאי, בוגר, אחראי וחזק אבל, מצד שני, תסמיני ההפרדות כואבים ואני מנסה ‏לעצור את הדמעות המשתוקקות לצאת.‏ 

girls

מטמורפוזה הינו סימן הכר לחיים. כפי שאביב מפנה את דרכו לקיץ, הילד הופך לבוגר. ‏אנו מתחילים את החיים מוקפים במשפחה. אט-אט אנו נמצאים פחות ופחות עם ‏המשפחה ונוצרים קשרים מחוץ למעגל המשפחתי. העצמאות מתעצמת אי שם סביב ‏השחרור מן הצבא. הילד עובד, מטייל בעולם, הולך ללמוד … בסוף לומדים להסתדר לבד ‏הן הילדים והן ההורים.‏

חשוב היה לי לארגן יום משפחתי לפני נסיעתו. בני לא רצה דבר. היו לו רצונות משלו. ‏התלונן שמכל אירוע אני עושה הפקה אבל בסוף חכך בדעתו או סתם נכנע ללחץ ‏משפחתי.. וכך בילינו יחד, כל המשפחה, חצי יום בעיר הגדולה. על רכינוע כבר נסעת?! כל ‏המשפחה לקחה חלק בסיור רכוב על סגווי בנמל יפו. למדנו לעלות, לנהוג ואף ליפול מן ‏הרכינוע! הייתה זו חוויה שהתחילה בהרבה צחוק והנאה עם רקע של יום שמש בהיר ‏קסום והסתיימה במסעדה טובה. ללא ספק צרבנו ביום הזה זיכרון מתוק שילווה אותנו ‏לתמיד.‏
‎‎‎‎

רציתי לומר שאני רוצה שילדי יהיו עצמאים ומאושרים. אני מאחלת להם שנים יפות ‏מלאות זיכרונות טובים מכל מעשיהם. יחד עם זאת, אני מאחלת לנו, כל המשפחה, עוד ‏ימים יפים של יחד שיתווספו לזיכרונות המשפחתיים של פעם.

אני מאחלת שלילדינו ‏יהיה זמן לנו ואנו, ההורים, נדע לחיות וליהנות מן החיים גם אחרי שהגוזלים עזבו את ‏הקן. ‏

boys

 סע בשלום ילד, אוהבים ומתגעגעים ♥

הגב

Be the First to Comment!

Notify of
avatar
wpDiscuz