מגרש המשחקים של אלוהים

bikessm

נקבע מותו של רוכב אופניים כבן 50 שהתמוטט בדרום

רוכב אופניים כבן 50, התמוטט ומת בעת שרכב על אופניו באזור מצפה רמון. הרדיו נגן ברקע ושמעתי את ‏החדשות בחצי אוזן, כרוכבת אופניים, כל אירוע או תאונת דרכים אשר מעורב בו רוכב אופניים מושך את ‏תשומת לבי. כמה שעות לאחר מכן אישי היקר סיפר לי על אותו האירוע ואני מיד נזכרתי בפרטים מן ‏החדשות. ‏

בן זוגי היה נסער. התברר שרוכב האופניים היה אדם מוכר לנו היטב: מה שגרם לנו להרחיב בדיבר.‏

‎‎‎ "איזה מזל היה לו."‏

‎‎‎ "מה?!"

התגובה שלי הייתה אולי קצת מפתיעה. אני נוהגת לומר שהמדבר הוא מגרש המשחקים של אלוהים. ‏המדבר של אזור ים המלח וזה של מצפה רמון בפרט, הם אזורים מדהימים ביופיים ומרגש ביותר לרכב בין ‏המכתשים, הנחלים והמערות ביום חורפי בהיר. ‏

desert

מתנה, פשוט מתנה.‏

איש מצליח ומוערך היה. היה איש בריא בכל ‏אמת מידה, בכושר טוב, ושמח בחלקו. הוא נאהב על ידי בת זוגתו היקרה, ילדיו וחבריו הרבים. היו לו חיים טובים, אפילו טובים מאוד. נכון, הם נקטעו בטרם עת אבל נחסך ממנו סבל, ‏מחלות, נכות וכיוצא בזה.‏

אני אשמח לפגוש את בורא העולם בנסיבות דומות במגרש המשחקים שלו אי שם במדבר (אנא תן לי עוד ‏קצת זמן..)..‏

מחלת לב הינה מחלה כרונית נפוצה מאוד בארצות המערביות. כבר שנים רבות מחלה ארורה זאת ‏מתפשטת בהתמדה, בעליה מתמדת. הפתרונות שהרפואה מספקת הן איך נומר קוסמטיות באופיים: ‏פתיחת סתימות, הכוונת תנועה בעורקים, השתלות, כדורים למיניהם וטיפול בכאב. הרפואה איננה מרפאה ‏מחלת לב ואינה מצליחה לטפל בשורש הבעיה. הפתרונות המוצעים אינן אלא פאליאטיבים (מקלים) בלבד.‏

אבא, זכרונו לברכה, נפטר גם הוא בגיל חמישים ומשהו. לא כאדם בריא, אבא היה מאוד לא בריא. ידע הוא ‏שסופו קרוב. נאמר לו על ידי רופאו שהסיכוי היחידי שלו לשרוד הינו השתלת לב. זה היה בארצות הברית ‏בשנות השמונים, התהליך היה עדיין בחיתוליו ולאבא, ללא ביטוח רפואי וללא אמצעים, לא היה סיכוי.‏

הלוואי שידעתי אז את מה שאני יודעת היום. את מרבית מחלות הכרוניות ניתן לרפא בעזרת שינויים ‏בתזונה ובאורך החיים. מדהים לקרוא, לחקור ולהתעמק בעבודתם של רופאים כגון הקארדיולוג ד"ר ‏אורניש.ד, ד"ר קדוואל אסלסטיין' , ד"ר יואל פורמן ועוד טובים ורבים. מדהים כוחו של מעבר לתזונה אשר ‏מתבססת בעיקר על מזונות מלאים מן עולם הצומח. מי היה מאמין בכוחה של קשת צבעים בצלחת?!‏

השבוע לצערי קרו שני מקרים של מוות פתאומי שנגעו בי. בצד השני של האוקינוס שוב טרגדיה.

‎‎‎ ילדה בת שש מתה בתנועת דרכים קטלנית‏

נהג עובר רמזור באדום, פוגע ברכב והורג ילדה בת שש, (בתה היחידה של מורה ‏לניה בארה"ב המוכרת לי). היום בעידן הפייסבוק אנו מכירים את כל מה שקורה סביב חברינו ומכרינו ‏הרחוקים. למרות שאף פעם לא זכיתי לפגוש את ביתה, ראיתי תמונות וסיפורים מחייה והכאב הוא גדול. ‏אינני מצליחה להרפות מהמחשבות אשר מתרוצצות בראשי.

אסון, פשוט אסון.

בת שש? מה כבר הספיקה ‏לעשות? כיצד הורה קובר ילדיו? זה לא נתפס! קלואי היה שמה. אחד הפוסטים האחרונים שראיתי של ‏חברתי היה שיתוף חכמתה של קלואי:

‎‎‎ "אמא, אני חושבת שהסוד לחיים זה משפחה, משפחה עם קצת קסם ‏מעורב בתוכה, כי ללא קסם לא היינו קיימים".‏‏

ביום ראשון נערכו שתי הלוויות: האחת בישראל והאחת בארה"ב. יהיה זיכרם ברוך.

חבקו את הקרובים לכם:
אהבה, אהבה וקצת קסם ♥

הגב

4 Comments on "מגרש המשחקים של אלוהים"

Notify of
avatar
ישראל ויזל
Guest

ערב טוב לך הילה יקרה, כאשר פרסמת זאת לראשונה כתבתי לך ספונטנית למייל שלך, ואני כותב שוב:
תודה לך הילה על כתבה זו, שנכתבה ברגישות האופיינית שלך ובדרכך הייחודית עוד יותר.
את אדם פיש פגשתי לראשונה לפני כ-18 שנים. איש מיוחד וססגוני בדרכו שלו.
אני מסכים עם אמירתך על מגרש המשחקים של אלוהים, ובמיוחד המגרש המדברי, שכפי שאת יודעת אני מבלה בו מזה כמה שנים, מידי יום שישי, ב'עונת המדבר'.
אני מסכים גם לגבי בקשתך – תן לנו עוד שנים רבות ליהנות במגרש זה… ואני עושה לא מעט בשביל זה, ובעיקר נהנה.

רוני זהבי עוז
Guest
רוני זהבי עוז
הלן אינני מכירה אותך ועדיין היה creapy משהו לקרוא את הבלוג הנפלא שכתבת, משום שהיום, שבת בבוקר, פירגן לי בן הזוג שלי לא לקום מהמיטה לשום מטלה (טיול לכלב, ניקיון אחרי גור חדש, סנדוויצים לגורים ילדים וכו) ושכבתי לי במיטה וחשבתי פתאום שאני ממש מאושרת ושכך הייתי רוצה למות, במיטה שלי, בבית שאני אוהבת, עם האיש שאני אוהבת בתוך משפחה נפלאה, בשבת שמשית אחרי לילה גשום, הכל היה לי כל כך נכון שהרגשתי שכך הייתי רוצה להפרד מן העולם… ומייד שאלתי את עצמי מה קרה לך? מה פתאום את חושבת על המוות. עצמי ענה לי שזה בדיוק זה, במקום הזה… Read more »
wpDiscuz