גרנו בדרום קליפורניה לא הרחק ממקסיקו. בחופשות החורף נהגנו לנפוש מדי פעם ב"באחה קליפורניה". היינו נוסעים ברכב דרך נופים מדהימים וחצי מדברים של חול וים. המראה היה בתולי, זך ונקי, גן עדן של ממש למטייל לחקור, לשחק ולגלות אוצרות. אי שם עמוק בתוך הציור הבראשיתי חרוטה בזיכרוני זעקה מושפלת המקושתת באדום. אני יושבת לי ברכב, במושב האחורי, שותה לי קוקה קולה (כן – אני!) ובטבעיות מסלקת דרך חלון הרכב את פחית הפסולת האדומה "המתכלה"….
הרי זה רק עניין של 80 מקסימום 500 שנה….
הרגלי הצריכה שלנו "מעוררי השארה"
בכל מקום אנו משליכים את הלא נחוץ, המשומש והלא מושלם. ככל שגדולה תאוותינו, גדלה יכולתנו ללקט. כל הימים אנו עסוקים בלבחור, למיין ולברור. אנו שומרים לעצמנו רק את הטוב ביותר. מעט מידי מאמץ מושקע במה לעשות עם היתומים הנשארים מאחור.
יש לנו עיניים גדולות. אנו קונים הרבה מעבר לצורך. בין אם זה ביגוד, מזון, מותגים או "צעצועים" למיניהם, חבל על הבזוז האדיר במשאבים הקיבוציים….
"אתה זה מה שאתה אוכל", אמרו חכמים
אנחנו משמינים ולא מאיחולים. השמנת נשפכת לה בכמה תחנות בדרך. חלק גדול מן הגידולים נשארים בשדה או במיונים לאחר מכן.
גורלה של התוצרת הפגומה, הכעורה, המעוותת, המגומדת, המפלצתית וקטועת הגפיים (שלא נדבר על יבולי השפע) ידועה מראש: לפח.
בחנויות שוב מנפים. תוצרת עייפה נזרקת כמו זו הנחה לה על המדפים מעבר לזמן הקצוב.
http://www.youtube.com/watch?v=U-Vc4Ax_tAc[/embed]
בארוחות כהרגלינו אנו מעמיסים לפי ראות העין… והרי ברור לכולם שאנחנו קצרי ראיה. בסוף הארוחה במקרה הטוב (או אולי לא כל כך) יזכה לו הכלב לארוחת שחיתות דשנה של שאריות או הן יוחזרו אחר כבוד ויאוחסנו במקרר. ושוב, סוף הסיפור ידוע מראש. העודפים יזדקנו ויתקלקלו ויזרקו לפח.
המספרים העגומים למדי
כשליש מייצור המזון אובד או נזרק! דמיינו לעצמכם שבמהלך היציאה מן החנות עם סלי קניות אובד אחד מתוך השלושה ונעלם לו… כמובן שלא רק מזון מתבזבז אלא גם כל אותם משאבים שהושקעו. כך למשל, לפי סטטיסטיקה של האומות המאוחדות אובדן המים הגלובלי בגין בזבוז מזון נמדד ב-250 קמ"ק לשנה! כמות זו גדולה פי שלושה מאגם ג'נבה זוהי כמובן דוגמא של משאב אחד בלבד. ומה עם הקרקע? האנרגיה? העבודה? יתר על כן, לפי דו"ח ה-FAO (ארגון המזון והחקלאות של האו"ם):
המזון העודף הנזרק ממדינות המפותחות מספיק להאכיל את כל רעבי העולם!!!
עודפי המזון נערמים לערימות ענקיות
באתרי הטמנה נמצאים מרבית שרידי האוכל ללא חמצן ופירוקו בדרך הטבעית נמנעת. מזון הנרקב בחוץ בטבע עקב שחרור גז בשם אתילן. זהו אותו הגז הגורם לפרי וירק להבשיל. כאשר המזון נזרק ונערם לגובה באתרי פסולת ואתרי הטמנה, החשיפה לחמצן נחסמת והחיידקים חוגגים, הגז המשתחרר הינו מתילן. זהו המקור הראשון של גזי חממה שמקורו בפסולת מכל סוג שהוא.
העולם המודרני הנו מקום נפלא ליוזמות חברתיות וסביבתיות. כאשר נמצא בעל תושייה ויוזמה, נרתמת המדיה החברתית למשימה ועובדת שעות נוספות. ברחבי העולם נפתחים מיזמים מדהימים הנלחמים בבזבוז המשווע של המזון:
מבצע הפירות והירקות המבישים (Inglorious Fruits and Vegetables Campaign) הושק על ידי רשת הסופרמרקט הצרפתית השלישית בגודלה. הרשת נתנה במה מרכזית לחבר'ה ה"לא יוצלחים". הושק מסע פרסום צבעוני ומרגש ורשת החנויות התחילה למכור אותם בעלות מופחתת ב- 30%. המבצע הצליח והצית יוזמות דומות במקומות אחרים בעולם. לאחרונה ג'יימי אוליבר יזם מבצע דומה באנגליה בשם "יפה מבפנים" (Beautiful On The Inside).
הוקמו פרויקטים של חקלאות קהילתית כגון Fruta Feia בפורטוגל בה נאספת התוצרת היתומה ונמכרת בארגזים שופעים של ה"יוצלחים".
שפים מפורסמים ומעורכים נרתמו ליצור ארוחות גורמה של מטעמים טעימים ואומנותיים כדי לעורר תגובות חיוביות.
הירחון המפורסם "אוכל ויין" (כמו "על השולחן" שלנו) הוביל מסע פרסום במדיה החברתית בשם "אהבו אוכל מכוער" (Love Ugly Food). במסע שותפו כבר יותר מ900 תמונות באינסטגרם.
http://www.youtube.com/watch?v=i8xwLWb0lLY[/embed]
כרגע אני משתתפת בקורס בישול נוסף. בסוף השבוע נתנו שעורי בית: להכין מנה בעזרת השאריות של כל השבוע. אני הכנתי "צ'יזבורגר" טבעוני ללא גלוטן. מה אתם יכולים ליצר מהשאריות שלכם? תהיו יצירתיים ושתפו!
אנחנו חיים בעידן של מבצעים והנחות
כאשר ניתן לקנות קילו עגבנייה בעד שני גרוש לקילו, נוצר עידוד סמוי לבזבוז. באותה המידה, כאשר ניתן לזרוק את העודפים ללא קנסות, למה צריך להתאמץ בכדי למצוא שימוש לעודפים? אל תיכנעו!
כנערה אני התחברתי לשיר של ג'ניס איאן "At 17". החברה שלנו כה טובה בלדחות את האחר, הלא יפה והשונה.
"בת 17 למדתי זאת שאהבה זה למלכות"
בואו ונחבק את השונות היכן שהיא נמצאת! כולנו יפים כמו שחברתי גבי אומרת: "יש כאן זן חדש. אנשים שאוהבים את עצמם, כפי שהם. אנשים שמפרגנים מכל לבם לאחיותיהם הנשים וגם לאחיהם הגברים."
ברצוני להגיד תודה שקראתם את פוסט זה.
אם אהבתם ואתם לא מנויים, אבקש שתרשמו לרשימת ההפצה של הבלג. נא לרשם לרשימת התפוצה כאן.
בנוסף אבקש מכם לשתף במערכות המדיה החברתית את הבלוג המקדים לסרט האנימציה שאני עומדת לפרסם בהעתיד הקרוב. ההתרגשות מתגברת! נא לשתף מכאן את הפוסט.
פוסט מלמד ומחכים. העברת מידע בצורה כול כך מקורית ויצירתית. בין קטעי המוסיקה והמלל אני לא מפסיקה לחשוב על השימוש שהפקת משאריות השבוע. ובעיקר אני נישארת עם חיבוק השוני. היופי של השונה שלעיתים עדיין מרגיש כמאיים עלינו . פוסט שמוסיף עוד רובד לגמישות בחיים ולמיגוון האפשרויות . רק לבחור בהן ולהמשיך הלאה " מחוץ לקופסה".
נויה,
כייף לחשוב מחוץ לקופסא. את צודקת שיאנו מעדיפים להירתע מן השונה. הרבה יותר בטוח להיות כמו כולם. לטעמי איכות החיים נמצאת אי שם מחוץ לקופסא. אני שמחה שהצלחתי להביא לך רעיונות חדשים ומעניינים.
מאחלת לך בילויים רבים מחוץ למגבלות שקבעת לעצמך…
הילה
הילה יקרה שלי, עוד פוסט שלך חשוב ומעצים על דברים שלפעמים אין לנו שנייה לחשוב עליהם או לדון בהם עם עצמנו. אין ספק שהעולם המודרני הזה גורם לנו לעיתים להתנהל כמו שאנחנו מתנהלים. לאחרונה אני נמנעת משיטוטים בסופרים ענקיים ונמנעת מלמלא עגלות באוכל מיותר. משתדלת לקנות כל כמה ימים מה שצריך ובמינונים הגיוניים. גם צעצועים … אני מסתכלת לפעמים על פינת המשחקים שלנו ובא לי במילים בוטות "להעיף" את הכל למקום אחר. להעלים את זה. העלית כאן באמת נושאים אקוטים. תודה רבה! והמלצה קטנה ממני על נראות:) תשתדלי לשים בפוסט תמונות שכולן באותו גודל ופרופורצייה. זה יותר נעים לקורא בעין… Read more »
תמרי יקירתי,
תודה רבה על תגובתך המעמיקה ומחושבת. ללא ספק שיש בעולם שלנו יותר מידי וכיוצא מזה המון בזוז. לו הינו כל אחד ואחד מאתנו נצמדים למוטו פחות זה יותר, מצבנו היה משתפר באין היכר. קיים ספר מעניין מאוד המציע כיצד ניתן להקטין את העודפים בביתנו The Life-Changing Magic of Tidying Up: The Japanese Art of Decluttering and Organizing אני קוראת את זה ומנסה לאתגר את עצמי.
אני מודע לך על הצעותיך לסדר גם בתוך הבלוג. תמיד יש לנו מקומות שאנחנו יכולים לשדרג את עצמינו
הילה
אורית
אין לי מילים! תודה מעומק ליבי. רגשת אותי ונתת לי כוח להמשיך ולכתוב. כנראה שאני מצליחה להגיע בדיוק למטרה שלי. ברצוני לתת ולא להרצות. הכל בחיוך ובהרגשה טובה. הכוח הוא שלנו 🙂
תודה יקירה – הילה
הילה , את כותבת בצורה מופלאה , מדוייקת ומרגשת. נוגעת בכתיבתך בכל תחומי החיים בתבונה והומור . תענוג לקרא, ללמוד , לצחוק . . . וגם לבכות לעיתים. בבקשה המשיכי. תודה מקרב לב. אורית