אומץ חומץ

jumpphoto-1432043392933-2f230e835315
https://unsplash.com/fanhungry

ילדה קטנה, שמחה, מאושרת בחלקה. כמו כל שאר הילדים, שיחקה, ‏השתוללה ורקדה. אהבה להתנסות ולטעום: כל חפץ עורר את סקרנותה. ‏היא לא היססה לגעת, בכל דבר חדש שהיא פגשה בדרכה. אהבה את ‏החופש והדרור שהיא הרגישה כאשר קפצה על מיטתה ללא בגדים. מה ‏יגידו ומה יחשבו כלל לא עניין אותה. אהבה להתגלגל מטה מטה מהר של ‏חול על חוף הים. היה זה הר גבוה גבוה אבל היא לא פחדה. במטבח היא ‏הצהירה שהיא אופה עוגה. ללא מתכון, עזרה או ניסיון, המציאה ויצרה לה ‏יצירה. פחד מכישלון כלל לא עלה לה לראש. פעם היא החליטה שהיא ‏תופרת חליפה. אספה סמרטוטים וחוטים; תפרה התלבשה ורצה ברחוב ‏להציגה לחברתה. כמה חוטים נפרמו להם בדרך אבל אותה זה לא הטריד.‏

הינו קטנים ואמיצים

לא, לא מדויק. לא העזנו, פשוט לא ידענו פחד. ‏

אט אט שנה שנה נדבך אחר נדבך נבנה לו המגן עד שאנו כמעט ונעלמנו בו. ‏התעוזה התחלפה בזהירות "לפלפית" כמעט… נזהרים מכל צל שובבות ‏וצחוק.‏

לאן נאלמה לה התעוזה?

כן, סיגלנו אופי זקן לפרצופינו הצעיר, הפסקנו למתוח גבולות ולנסות יכולות. ‏לאן נאלמה לה התעוזה?‏

שנה חדשה בפתח. זמן מצוין לעשות חשבון נפש. עת הסליחות באוויר. ‏קריאת תיגר: על תייסרו עצמכם. הס! הפסיקו להכות על חטא על כל מה ‏שלא נעשה. לרגע קט תזכרו להוקיר בכל רגע קטן וגדול של ניצחון על ‏הפחד. הידד לרגעי התעוזה!‏

אני לתומי חשבתי שגדלתי בצל הפחד ורק לאחרונה התחלתי לעז. בניסיון ‏להיזכר ברגעים של תעוזה, פתאום ראיתי את עצמי באור חדש, הבנתי ‏שתעוזה הייתה שזורה לכל ארכו של מסעי. לרגע אחד עצרתי והפסקתי ‏לחשוב על כל מה שלא עשיתי. שחזרתי, נזכרתי וערכתי רשימה ארוכה ‏לאורך ציר הזמן. להפתעתי הגדולה נאלצתי להרחיב בין המשפטים ‏ולהוסיף שורה אחר שורה תעוזה אחר תעוזה.‏

השבוע יצאנו לרכיבה השבועית עם הקבוצה של מרכז שטח. הפעם ניצלתי ‏את חברי הקבוצה הטובים לצרכים שלי. שאלתי את כולם שאלה פשוטה: ‏‏

‏"מבין כל הדברים שהעזתם לעשות בחיים, ‏
איזה מעשה גורם לכם את תחושת הגאווה הגדולה ביותר?"‏

fixit1

hurtmyself blood inapool

הופתעתי מתגובות של אי נוחות, קיר של שקט בקרב רוכבי הגרעין הקשה. ‏לא לגמרי היה לי ברור אם הייתה זו מבוכה או קושי אמתי לבחור. עוד ‏הופתעתי מהבחירה במשפחה במקום הראשון של רבים מהחברים.

מספר ‏דוגמאות של הנועזים בחבורה:‏

להתחתן.‏
להתחתן עם ‏XXXX‏.‏
להקים משפחה.‏
הבן שלי.‏
לצאת ללמוד בגיל 37.‏
הרכיבה של היום.‏
נסיעתי לאוניברסיטת באר שבע להגיש ערר על אי קבלה ללימודים ‏‏(התקבלתי בסופו של דבר).‏
לחזור לרכב אחרי פציעה קשה.‏
טרק אנאפורה בנפאל.‏

אז לקטתי מקצת מן מעשי התעוזה שלי לאורך השנים:‏

בבית ספר יסודי אמרתי למורה שהוא עושה הכללה לגבי אוכלוסייה שלמה.‏
חגגתי טכס בת מצווה על פי ההלכה.‏

batmitzvah
ל"פרום" של בית ספר התיכון הגעתי לבושה בטוקסידו. ‏

grad close up

עליתי לארץ כחיילת בודדת בגיל 19.‏
התחתנתי ברבנות, עם מניין (בקושי) ללא הוריי.‏
במלחמת לבנון הראשונה נשארתי לבדי לנהל את הרפת.‏
נעניתי בחיוב להצעת הספרית לחתוך את שערי הגולש לקצוץ.‏
לעזוב קיבוץ בגיל 35 עם שלושה ילדים.‏
לערוך טכסי בר/בת מצווה ייחודיים לילדינו.‏

batmitzvah

לצבוע שער לצבע פלטינום (היה נורא, למזלי ירד אחרי יום.. העורך)‏
לעבור לרכב עם קליטים ("מחוברת").‏
לרכוב רכיבת דאון היל בוויסלר ליום הולדת 40+.‏

hardcore

להפסיק לצבוע את השער.‏
להתחיל ללמוד ריקוד בגיל חמישים +. ‏
להצטרף לתמונה של ספנסר טוניק בים המלח.‏
לעזוב עבודה בה התמדתי שנים ארוכות.‏
להשמיע קול.‏

לכו על זה!

joyphoto-1419312520378-cbd583837112
https://unsplash.com/quanlightwriter

לאמא שמתביישת לרקוד ולהשתולל עם בנותיה:

‏"לך אני קוראת – חסל הסדר והמשמעת. לכי על זה!"‏


מוטב לנסות, ‏
להיכשל, ‏
להיראות מגוחכת ולצחוק בקול רועם מהביישנות המלווה בצער, ‏
תחושה של החמצה וגעגוע לרגע שחמק.‏

שנה טובה! שתהיה זאת שנה של בריאות אושר ו.. תעוזה!

couple


ברצוני להגיד תודה שקראתם את פוסט זה.

אם אהבתם ואתם לא מנויים, אבקש שתרשמו לרשימת ההפצה של הבלג. נא לרשם לרשימת התפוצה כאן.

בנוסף אבקש מכם לשתף במערכות המדיה החברתית את הבלוג המקדים לסרט האנימציה שאני עומדת לפרסם בהעתיד הקרוב. ההתרגשות מתגברת! נא לשתף מכאן את הפוסט.

HBNE

אַתָּה כותב את סיפור חייך‎.‎
אַתְּ בונה את עתידך‎:‎
הבחירות, הגוונים והסיפור שלך‎.‎

הכוח הוא שלנו!‏

 

הגב

10 Comments on "אומץ חומץ"

Notify of
avatar
קרן
Guest

יאאאאא!!
את אמיתית?!
תודה על ההשראה והאומץ.
וואו.

תמרי
Guest

הילה פוסט נהדר, מלא בהשראה ומילים מחזקות לאלו שתעוזה או אומץ הם מסוג התכונות שזקוקות לחיזוק…
את נהדרת מלאה בתעוזה באומץ ובחשיבה מקורית! גרמת לי לחשוב על עצמי בהרבה סיטואציות שעברתי בחיים ושהייתי רוצה עוד לעבור.
תודה על הפוסט הזה שנה טובה יקרה מלאה בתעוזה בשלווה…ובהמון השראה לבאות.

יונית צוק
Guest

וואו אשה אמיצה ואמיתית. תודה על ההערה, ארקוד גם ארקוד. כיף לקרא. משמיעה את קולי. שנה טובה

ישראל ויזל
Guest

כרגיל, לעונג לי לקרוא את הבלוג שלך מידי מוצ"ש

נויה קומיסר
Guest

תודה הילה לפוסט מעורר מחשבה. למתן הכרה ברגעי התעוזה האישיים שלנו שכאילו " יצאו מן השרוול". הם אינם מובן מאליו. אם רק נשכיל להאיר אותם הם גם יהוו עבורנו מעין סימני דרך לתעוזות הבאות שלנו .ואם כבר זזנו באומץ- לפחות שנכיר בו ונתחזק ממנו.

wpDiscuz