רקדנית הייתי

dress
http://www.scissorsdrawings.com/

רקדנית הייתי הרבה לפני שהתחלתי ללכת.

הריקוד היה במן קצב שכזה:

אחת שתיים שלוש,
אחת שתיים שלוש,
ארבע חמש שש,
שבעה שמונה תשעים ותשע,
עוד כמה משקל אפשר להעמיס?

סלוא, קוויק קוויק,
לאט, מהר מהר,
לא כל כך לאט, מהר יותר,
זריז,
יותר מעודד עוד ועוד,
אני מתחבאת והם רודפים,
העומס כבד,
האוויר נגמר.

הייתי חרוצה כמו נמלה, עובדת במרץ, תמיד בין הובלות. הייתי אמא ציפור טסה להביא הביתה תולעים. הייתי שמפנזה מדלגת ממשימה למשימה. הייתי הבת יענה עם ראש טמון בחול.

אולי זה רומנטי להיות כל יכול, סופרמן, וונדר וומן, סופר אמא, סופר אבא… אבל זה לא מטיב עם הבריאות.

אם לא נצליח למצוא איזון בין המתח היום יומי, ימתינו להם ראשוני הבקעים בחומה: חולי, דכאון, השמנה … קרוב לוודאי שיהיו סימנים לאורך הדרך.

האם נהיה קשובים מספיק להבחין במתרחש ולנווט למיים שקטים ולמצוא את האיזון.

הכוח הוא שלנו!


פגשתי את אלה המקסימה בתערוכת אומנות בסיאטל. העבודות שלה נעשות בעזרת נייר שחור,מספריים ודבק בלבד. אני מצרפת כאן באנגלית את פרטיה. תקראו את הכתוב ותמצאו גם מילים יפות כשיר. מקווה שתהנו 🙂

 

"We don't notice happiness unless we pause, look, step back, and admire it."

"We lead such busy hectic lives we often don't take the time to appreciate the little things that are truly important… the simple moments. Sometimes days pass and weeks pass without us seeing little pleasures of dear faces or unknown passer by. Simple memories of gone times."

Ella Richards

.גיסתי לא יכלה להתאפק…

woman

 

הגב

4 Comments on "רקדנית הייתי"

Notify of
avatar
גלית יהב
Guest

וואלה, יפה כתבת. מכירה באופן אישי את הוונדר וומן הזאת, וגמ אני החלטתי להעיף אותה מחיי. אחחחח… איזו הקלה! 🙂

תמרי
Guest

הילה התחברתי לכל מילה אחרי עשר שנים שגידלתי את ילדיי התיאור שלך מאוד מוכר לי ומאוד נגע בי. לפני כמה זמן בשיא ההסעות, החוגים, הכנת ארוחת ערב, תליית כביסה והחלפת ערוץ לקטנה שלי בטלוויזיה, הבן הגדול שלי רצה ממני גם משהו. התפרצתי ואמרתי לו:מה אתה חושב שאני וונדר וומן? אז הוא ענה לי: מה, את לא?
השיר באנגלית נפלא, רגיש ויפה.
תודה. הרבה חומר למחשבה.

wpDiscuz