פסגות נשגבות

hila

  כשאהיה גדולה … מעולם לא רציתי להיות לוחמת אש. לא זכורה לי תשוקה לכבות שרפות … זיכרונות חמקמקים מרקדים להם אי שם בתוך הקפלים העמוקים במוחי. מובן שתמיד היה משהו שעורר את תשוקתי, חפץ תורן נוצץ שקרץ לי, אך מעולם לא חשתי יעוד לתפקיד או משימה, משהו שקורץ וקורא

חופשי

hila

יש מילים ויש מילים… יש מילים סתמיות החולפות ולא משאירות סימן. ‏ יש מילים נחושות המשתהות ומטביעות את חותמן. ‏ יש מילים עייפות ועזובות שלא זוכות לתשומת לב. ‏ המילה "חופש" עדיין מעוררת רגש עז. שאיפה, נשיפה, את המילה חופש ניתן לחוש בכל תא ותא.‏ לעומת זאת, צמד המילים "חופשי חופשי"

פרויקט פינק

hila

הרגעים האלו מטריפים אותי! קורה משהו מדהים ואתה חוזר לסדר יומך. לא עוברות כחמש שניות ופתאום אתה מבין, עבר עליך משהו יוצא דופן. גם כאן תגובתך משתהה. יש שבריר שניה שבה אתה יכול להסתובב, לרוץ, לדבר, להגיב, ולתקן את תגובתך הראשונית. מניסיוני, אם אתה לא מגיב במהירות, זהו זה, הלך

מראה מראה

hila

יום בהיר אחד בן אדם שזה עתה הכרת אומר לך:‏ "את כשמך מקרינה אור ואותנטיות, החיוך וארשת הפנים נותנות את ‏האמינות של העיסוק בניה ובאורך חיים טבעי: זה יוצא מענייך."‏ כיצד תגיבו?‏ ‎‎‎‎♦ הכחשה ?‏ ‎‎‎‎♦ מבוכה ?‏ ‎‎‎‎♦ התרגשות ?‏ מילה טובה היא שפה זרה. קל לנו, במיוחד הישראליים,

לא כל הנוצץ

hila

גם אני נמשכת לחפצים נוצצים, כותרות מעוררות השראה ולהבטחות גדולות…‏ ככותבת בלוג אני מודעת היטב לכוחה של כותרת נוצצת. כותרת נוצצת, מפתיעה או מסקרנת היא כרטיס ‏כניסה "ירוק" פנימה. יש סיכוי טוב שהקורא יקרא את הפוסט עד לסופו.‏ ואני אוהבת הפתעות. למען הדיוק אני אוהבת מאוד להפתיע אבל לא כל

13 ירחי לידה

hila

הכוח הוא שלנו! בקולנוע על ידכם… מזל טוב לרך הנולד! כנראה כל הלוויה מלווה בלידה. זמן קצר לאחר מות אבי התחלתי את "פרויקט הספר". אספתי מכתבים (היו ימים!) שאני ‏ואבא כתבנו אחד לשני. הוספתי דברי הספד, שירים ועוד כתובים בעלי ערך‎ ‎רגשי. צילמתי אותם על נייר צבעוני סגלגל ‏וכרכתי מספר "ספרים"

ההילולה השחורה

hila

הודיה סוף שבוע רצוף בחגיגות שוב נחת עלינו. מעבר לים הסבו להם בעלי המזל ‏סביב שולחנות עמוסי כל טוב וברכו על השפע המיוחל. המבחר העצום מבלבל ורוב ‏רובו של ציבור הזוללים נכנע, טעם מכל וכל וזחל למיטתו כאשר כרסו בין שיניו.. ‏ למחרת נמשכו החגיגות. בין החוגגים היו גם כאלו

ימים מאושרים

hila

ימים מאושרים הם נחלתי ‏ אושר גדול ממלא אותי פתאום בבת אחת כאשר אני חווה את השפע המחלחל בי. ‏חלפה שנה ואני כותבת בנאמנות שבוע שבוע, גם בעברית וגם באנגלית. נשבעתי ‏לעצמי ששנה אני אכתוב ללא הפסקות וללא מיחזור. הגעתי לקו הסיום מזמן אבל עדיין ‏אני מתקשה למחזר את מילותיי.‏ בשבוע

סי יו

hila

הדוקטור אמר אף אחד לא אמר שאני חייבת לעבור את הניתוח. הדוקטור אמר שיתכן ומקור המועקה מגיע מלחץ באזור ‏הצוואר על חוט השדרה, רמז שקיבוע צווארי עשוי לפתור את רשת הכאב העוטפת את גופי. אמר, אז אמר. ‏הוא גם אמר שלא קיים דבר כזה אלרגיה לטיטניום. כך קבע הדוקטור …‏

יש לי חלום

hila

לכל איש יש שם כפי שלכל אחד מאתנו ארוז קצת אחרת, בכל מיני צורות, גדלים וצבעים, לכל אחד מאתנו ‏החלום הייחודי לו. יש בעלי חזון גדול ונשגב ויש אחרים להם אוסף של חלומות קטנים.‏ בין אם נסתר או גלוי לכל, לכל אחד מאתנו להט בלב. לרוב, חלומות קטנים מעסיקים את

משחק אהבה

hila

נולדנו לאהבה תינוק בא אל העולם מוקף באהבה. בעת הלידה האם ‏נשטפת בגל של תחושות גועשות הכרוך באהבה טהורה.‏ תינוק משחק לבדו. יכול להיות מהופנט שעות מחפץ תמים, אובד אל תוך ‏עצמו בממלכתו הקסומה.‏ אהבה היא "זכות אימהות" הלא כן? משחק הוא לא פחות זכות האבות. אל ‏תוך הקסם הגחנו,

עיניים גדולות

hila

את שורשיי נטעתי בתנועת הנוער הבונים. שם מצאתי לעצמי בית בשנים ‏המעצבות של נעוריי. מגיל תשע התחלתי את פעילותי בתנועה. פסעתי ‏וטיפסתי שלב אחר שלב: במחנה ובקן, בסמינרים ובטיולים, כחניכה ‏וכמדריכה וגולת הכותרת: "וורקשופ", שנת הכשרה בקיבוץ. עברתי את כל ‏קבוצות החניכים: עמלים, חותרים, צופים וקמ"ב (קבוצת מדריכים ב'). ‏לבסוף,

אלטע זאכן? עוד לא!

hila

ימים חמים עוברים עלי, רודפים אותי ממקום למקום. ‏ נחתנו בסיאטל על זנב של גל חום מתמשך. כשהגענו לוונקובר לגילוי ‏המצבה של אמי, היו במחוז הגבלות מחמירות על שימוש במים להשקיית ‏גינות. סיאטל וונקובר הם מגרשים ביתיים עבורי. מקומות הידועים כמחוזות ‏המפורסמים בנופם הירוק לעד. הזוי היה לשמוע פתאום על

כשאהיה גדולה

hila

חזרתי היום מביקור בצפון אמריקה. כאשר מטיילים שם ניתן להתרשם מהגודל העצום אשר בדרך: המרחבים, העצים, הבניינים, המנות בצלחת וכן גם האנשים. סופר סייז מי, מכירים? ציפיתם? השילוב של ‏הנופים הגדולים וגילוי מצבת אמי יצר את ההשראה לבלוג השבוע… כשאהיה גדולה כשאהיה גדולה אגדל לגובה ידיים מונפות אל על‎ ‎

רקדנית הייתי

hila

רקדנית הייתי הרבה לפני שהתחלתי ללכת. הריקוד היה במן קצב שכזה: אחת שתיים שלוש, אחת שתיים שלוש, ארבע חמש שש, שבעה שמונה תשעים ותשע, עוד כמה משקל אפשר להעמיס? סלוא, קוויק קוויק, לאט, מהר מהר, לא כל כך לאט, מהר יותר, זריז, יותר מעודד עוד ועוד, אני מתחבאת והם רודפים, העומס

הכוח נמצא בידיים שלנו!

hila

הכירו את הֶלִין‎, ‎ הידועה גם בשם "הליני ביני שארביני וויסקריני רוטריני"‏‎,‎ למרות שמה יוצא הדופן היא בדיוק כמוך‎, יש לה בית‎, היא עובדת קשה כדי לשלם את החשבונות‎, תשוקותיה וחֲבוּרָתָהּ משלימים את עולמה או שכך היה לה נראה‎ …‎ דמיינו מראת קסמים‎,‎ מראה בה יכולתם להתבונן ולראות כל רגע

Kinky Toots – קינקי טוטס

hila

האמת שאינני יודעת כיצד הייתי מצליחה לכתוב את הבלוג ללא עזרתו הנדיבה של יקירי ‏ואני כלל לא מתכוונת לעזרתו בעריכה הלשונית…‏ הוא אף פעם לא היה מאלה שנוצרים את לשונם… חוש הומור שלו הולך לפניו לכל ‏מקום. כל פעם שאנו יוצאים בטבע לטיול אופנים, חגיגה. לא משנה עם אני מלאת

כך או אחרת ‏

hila

סבתא ל. עישנה כמו קטר וחיה עד גיל מופלג של תשעים וחמש. בן דודי, ‏בחור בריא כארז, סירב לגעת בפירות וירקות. הבחורה המהממת ההיא ‏ניזונה מפחמימות, קולה וקטשופ ותו לא. ‏ לאיזה מלכוד מובילה דאגה לילדינו? ‏ תאכלו את הירקות ולא, לא תקבלו גלידה!‏ אל תקומו מהשולחן עד שהצלחות יהיו

ממלאה פי מים

hila

אני מדברת בקול רם, צעדיי נשמעים למרחקים ואין לאף אחד צחוק ‏מתגלגל כמו שלי. יש לי מין כזה צחוק שאי אפשר להתעלם ולא לשים לב ‏אליו. תהיו בטוחים שבקטעים המצחיקים בסרטי הקולנוע יהיו הראשים ‏מופנים אלי ולא על המסך הגדול. כווווולם רוצים לדעת מי זאת ששוברת את ‏השקט באולם. הצחוק

כאשר קולין קמפבל בא לסועד

hila

אין לדעת למפרע איזה מאורע יקבל משמעות מיוחדת ‏בעתיד… לכל נגיעה, מפגש, רגש, חפץ או תאריך על לוח השנה יש את ‏הפוטנציאלי ליצור נקודת מפנה משנת חיים.‏ כמובן אפשר גם לקבל החלטה מודעת ולהחליט לבצע שינוי גורלי. מי זה ‏שאמר שניתן ליצור הרגל חדש ב21 יום?‏ בעידן האינטרנט קל מאוד

האלה הירוקה

hila

יש ימים שחולפים במהירות: היו ואינם עוד. אפשר לדמות זאת לנסיעה ‏ברכב: המטרה לנסוע מנקודת א' לנקודת ב'. הנסיעה עוברת בחטף. ‏מחשבותינו ותשומת לבינו במקום אחר, המון מקומות אחרים אם נדייק, ‏אבל מכל ההמון לא נשארו ולו סימן אחד.‏ יום יום אנו עסוקים בשגרה, מגששים באפלה במצב של טייס אוטומטי.‏ מעניין

הייתה לי שמלה

hila

ימים נפלאים עברו עלי השבוע. האתר החדש שלי או טו טו יוצא לאוויר ויש בו בית, הן בעברית והן ‏באנגלית, לבלוגים. כמעט סיימתי להזין את כל האוצרות פנימה וזה מרגש אותי מאוד. מדהים כיצד התינוק ‏הזה נולד, הגיח אל העולם משום מקום, ככה סתם. רציתי רק לכתוב על החוויה המדהימה

פסנתר כפול

hila

עליתי לארץ בגיל צעיר בטרם מלאו לי עשרים. אף על פי כן, רובם ‏ככולם מזהים אצלי מוצא אנגלוסקסי כלשהו. האמת שהמבטא ‏האמריקאי איננו‎ ‎‏ טיפוסי ועל כך התברכתי, אבל לא יעזור בית דין, ‏יש שגיאות שאופייניות רק לי. על פי רוב אני מסתבכת עם ‏האותיות: "ס", "ש" ו"צ"…‏ עף אל

הייתה הילה

hila

הילה איננה, הלכה לעולמה. ‏ אני פרפקציוניסטית, עלי זה נאמר לא פעם. בעיניי אני רואה בלאגן והרבה. ‏פרפקציוניזם ובלאגן: לא בדיוק מילים נרדפות! כנראה שאני הכלאה בין השנים…‏ פרפקציוניזם, כן אני יכולה להתחבר לזה. בעבודתי כיועצת ‏B.I.‎‏ אני חייבת סדר ‏ונקיון, כל נתון חייב להיות מסודר בדיוק במקומו. אומרים עלי

אמא משוגעת!

hila

כיצד להפוך לבית בריא? יואל מלמד!‏ כאשר מדובר בשינויים, במנוע שלי יש רק שני הילוכים: ניוטרל והילוך ‏חמישי! אני לא יודעת לעשות דברים לאט. יש שתי אופציות בלבד: האחת, ‏להמשיך כרגיל ולא לעשות דבר והשניה, להאיץ קדימה, עם חזון ותשוקות, בכל הכח! לסובבים אותי לא תמיד קל להבין ולקבל את

אילו יכולתי

hila

כמה מזמנכם עובר במחשבות: "אילו יכולתי"!? ‏ משפחתי תעיד שזכרוני לא משהו, אבל אני יכולה בהחלט להיזכר בכמה ‏אירועים בילדותי בהם פרסתי כנפיים ואבדתי אל תוכי. זכור לי פעם מילדותי ‏בה קפצנו חברתי ואני ערומות על המיטה, ימים של ריצה פרועה וגלגולים ‏על הר של חול וימים גשומים של ריקוד

אריות, נמרים ודובים

hila

אנו חיים בעולם של שפע. לא ניתן להתכחש! כנסו לכל מכולת השכונתית ותספרו כמה מיניי דגני בוקר יש על המדף. תפתחו את הטלוויזיה; ‏זאת משימה קשה למנות את כל הערוצים. פתחו את ארון הנעלים. נכון ‏שאימלדה מרקוס הייתה מרגישה בבית?!‏ עִרבּוּביָה של חפצים "תפסה חזקה" על עיסוקינו חלק נכבד מן