פסגות נשגבות

hila

  כשאהיה גדולה … מעולם לא רציתי להיות לוחמת אש. לא זכורה לי תשוקה לכבות שרפות … זיכרונות חמקמקים מרקדים להם אי שם בתוך הקפלים העמוקים במוחי. מובן שתמיד היה משהו שעורר את תשוקתי, חפץ תורן נוצץ שקרץ לי, אך מעולם לא חשתי יעוד לתפקיד או משימה, משהו שקורץ וקורא

היה הג'יני של עצמך

hila

לכל מי שהעז לצאת למסע גילוי, לכל לב שפועם בפליאה ליכולות גופו, אני מברכת בהילה של הודיה. ולכל מי שטרם חשף את הרז המתוק בתוכו זה העת לצאת לצעדה! רכיבת מבחן פעם לפני נסיעה לחו"ל הייתה שנתי נודדת. מראות רבים חלפו בראשי, אירוע שצץ לו ברגע האחרון וגרם לי להחמיץ

שיח חדש

hila

  שינוי מגיעה במקומות בלתי צפויים. רציתי לספר על פעילות שנוצרה לגמרי במקרה. הכל התחיל ברכיבת אופניים ביום שבת אחד על יד המושב ציפורי. למי מכם שפספס את המפגש המקורי, מזומנים לקורא כאן… השבוע פשוט רציתי לספר על ריון מרגש שהזדמן לי בשבת האחרונה בעקבות רכיבת אופניים משותפת בין נשים

טיול במשולש

hila

לא מה שחשבתם… שבוע שזור אירועים טלטל אותי בין תקווה לייאוש שוב ושוב. התעוררתי לשטף דיווחים על פיגוע דריסה, לשם שינוי הוא לא היה בישראל, לא שזה הפחית את הכאב. טרור הוא טרור, היכן אשר הוא. כואב. .Je suis Nice שמונים וארבע סיפורים נתקעו באמצע. סוף לסיפורי אהבתם, שמות הילדים

8 דרכים כיצד לא לפסוע בשביל הבריאות!

hila

8 טעויות שעשיתי בדרך לאורח חיים בריא – כך תצליחו להימנע מהן!!! פוסט זה הופיעה קודם לכן בעיתון הארץ. הייתי חיילת בודדת; עליתי לארץ עוד בטרם מלאו לי עשרים. חזון, נחישות ולא מעט חוצפה הובילו אותי לכאן. תכונות אלו מסייעות לי ומנווטות אותי עד עצם היום הזה. בעבר הלא רחוק, היו

חופשי

hila

יש מילים ויש מילים… יש מילים סתמיות החולפות ולא משאירות סימן. ‏ יש מילים נחושות המשתהות ומטביעות את חותמן. ‏ יש מילים עייפות ועזובות שלא זוכות לתשומת לב. ‏ המילה "חופש" עדיין מעוררת רגש עז. שאיפה, נשיפה, את המילה חופש ניתן לחוש בכל תא ותא.‏ לעומת זאת, צמד המילים "חופשי חופשי"

באני הופ

hila

  לתהום מוכן ליציאה, אתה נכנס לג'יפ עם המוזיקה שעושה לך את זה, נותן גז ויוצא לדרך בעולמך הפרטי ובקצבך האישי שלך. הרגל כבדה על הדוושה ותשומת לבך רחוקה שנות אור ממסלולך. כולנו היינו שם, על הקצה, מטיילים על הגבול הדק בין מציאות וחלום קייצי ומדלגים בערפל ביניהם. הסיבובים חורקים

פרויקט פינק

hila

הרגעים האלו מטריפים אותי! קורה משהו מדהים ואתה חוזר לסדר יומך. לא עוברות כחמש שניות ופתאום אתה מבין, עבר עליך משהו יוצא דופן. גם כאן תגובתך משתהה. יש שבריר שניה שבה אתה יכול להסתובב, לרוץ, לדבר, להגיב, ולתקן את תגובתך הראשונית. מניסיוני, אם אתה לא מגיב במהירות, זהו זה, הלך

בולדוזר

hila

כן, התחתנתי עם מוסכניק. כמה מתאים שהוא התחתן עם דחפור כמוני! יש משימה? אני האדם. אני אתכנן, אתאם, אנהל, אארגן, אבנה וארקוד על ‏כל התפקידים. פעם לאחד מילדינו הייתה בעיה בבית הספר וכל הצוות ‏הפדגוגי הסתכל עלינו בתקווה שאנו נושיע. מיד הבנתי שיש כאן חלל ועלי ‏למלא אותו. לקחתי פיקוד.‏

חזרות לעתיד

hila

פחד, אויב או ידיד? לאיזה מחנה הוא משתייך? הפחד מונע ממני להתקרב יותר מידי קרוב ‏לתהום כשאני ‏רוכבת על האופנים שלי, הוא זה השומר עלי מכל משמר, הוא חברי הטוב. הפחד ההוא, המשתק, המונע ‏ממני ‏מלפרוץ מחסומי חלומותיי, אינו נימנה על חבריי! ‏ להשתתק מפחד, מכירים את התחושה? הפחד הראשוני

אישה ברת מזל

hila

דרכי לריפוי הייתה מפותלת, מלווה בייאוש, כאב, וכן, טרור. לא היה לי שמץ של מושג לגבי זהותה ‏של ‏המחלה ה"בוודאי" ממאירה השוכנת בגופי. לא ידעתי לאן לפנות. לעיתים היו הבחירות שלי פזיזות ‏ואף ‏מוטעות; למרות זאת, בחירות אלה עיצבו אותי מחדש. מתוך החשכה מצאתי אור ומתוך הצער ‏בחרתי ‏בשמחה. ‏

ימים מאושרים

hila

ימים מאושרים הם נחלתי ‏ אושר גדול ממלא אותי פתאום בבת אחת כאשר אני חווה את השפע המחלחל בי. ‏חלפה שנה ואני כותבת בנאמנות שבוע שבוע, גם בעברית וגם באנגלית. נשבעתי ‏לעצמי ששנה אני אכתוב ללא הפסקות וללא מיחזור. הגעתי לקו הסיום מזמן אבל עדיין ‏אני מתקשה למחזר את מילותיי.‏ בשבוע

זה לא הכל האוכל…‏

hila

הכירו את שרה שרה מקפידה על כל מה שהיא אוכלת. היא מתחילה כל בוקר ‏עם שייק "ירוק" מלא בכל פרי וירק מזין הנמצא בביתה. לאורך כל ‏יומה היא דואגת לאכול רק מזון בריא. היא מתרחקת ממזונות ‏מעובדים, כל פחמימה לבנה וסוכר בכל תחפושותיהם. ‏ קשה לשרה להתעורר בבוקר. היא מחכה

אני לא סתם תווית

hila

אופס, עוד פעם פישלתי ובגדול! שוב מוצאת את עצמי זורקת את היצירה הקולינרית לפח. ‏מכירים את הרגע בו מגלים שנשפך יותר מידי מלח למרק? מינון יתר של סוכר לעוגה? ‏התבשיל חמוץ מידי? המרק שומני מידי? הרוטב פשוט מר? והסלט חריף אש?‏ מה לעשות? זורקים לפח ומתחילים מאפס…‏ אנחנו יודעים לפתור

‏12 ציוני דרך שאסור לפספס!

hila

למעט כמה חוקי יסוד כגון חשיבות "משמעת מים" וחבישת כובע בשמש, ‏רובינו מגששים את דרכינו באפלה. אינני מתיימרת להיות ספורטאית דגולה, ‏אך למדתי רבות מכאבי הגדילה בדרכי ואשמח לשתף בידע שצברתי לאורך ‏השבילים.‏ פוסט המשך לפוסט "מגששים באפלה". אגרתי ידע רב שנראה לי כי מן ‏הראוי לחלוק עם הקוראים. ‏

מגששים באפלה

hila

רגע אחד! יותר לאט! כן, בכל רגע מתפרץ סטודנט זה או אחר: "לא ‏הספקתי לרשום. אפשר לחזור בבקשה?" (גילוי נאות: את התואר הראשון ‏למדתי במדרשת רופין, בתקופה ההיא היו מרבית הסטודנטים קיבוצניקים ‏מבוגרים יחסית). למרות שהתחלתי את לימודיי האקדמיים בארה"ב, סיימתי ‏את שני התואריים כאן בישראל. מתחילת דרכי, מההרצאה הראשונה..

משחק אהבה

hila

נולדנו לאהבה תינוק בא אל העולם מוקף באהבה. בעת הלידה האם ‏נשטפת בגל של תחושות גועשות הכרוך באהבה טהורה.‏ תינוק משחק לבדו. יכול להיות מהופנט שעות מחפץ תמים, אובד אל תוך ‏עצמו בממלכתו הקסומה.‏ אהבה היא "זכות אימהות" הלא כן? משחק הוא לא פחות זכות האבות. אל ‏תוך הקסם הגחנו,

ברלה, ברלה צא החוצה

hila

משחק ילדים השיער מלבין בקצב בלתי נשלט. הקידומת זוחלת ומתקדמת לה שנה שנה. ‏בקרוב אמצא את עצמי רשומה כאזרחית וותיקה.. אם כך הדבר, למה אני ‏עדיין מרגישה עמוק בתוכי כילדה?‏ האמת שזיכרון ימיי הילדות הולך ודועך כחלום רחוק. הזיכרונות פרוצים ‏ומטושטשים. בעזרת השרידים שנותרו אני מרכיבה תמונות והיום נזכרתי ‏במשחקים

Kinky Toots – קינקי טוטס

hila

האמת שאינני יודעת כיצד הייתי מצליחה לכתוב את הבלוג ללא עזרתו הנדיבה של יקירי ‏ואני כלל לא מתכוונת לעזרתו בעריכה הלשונית…‏ הוא אף פעם לא היה מאלה שנוצרים את לשונם… חוש הומור שלו הולך לפניו לכל ‏מקום. כל פעם שאנו יוצאים בטבע לטיול אופנים, חגיגה. לא משנה עם אני מלאת

עסוק עד לסוף פסוק‏

hila

אחת מיני רבות… החלטה אחת לכאורה חסרת חשיבות משנה חיים.‏ ההחלטה כלל לא הייתה שלי… בגיל תשע הוריי בחרו לשלוח אותי ‏למחנה קיץ. ללא ספק החלטה זאת עיצבה את דרכי, זהותי ועצם ‏מהותי. ‏ מתנה אחת, אחת מיני רבות, שהבילוי הקיצי במחנה העניק לי: אהבת הארץ, הטבע והחברותא. היינו יוצאים

בָּטָטַת כֻּרְסָה

hila

התחתנתי עם מוסכניק. הוא תיקן דברים לרוב לפני שאחרים שמו לב שהם היו מקולקלים. תחביביו התקבצו סביב מכונות, במיוחד כאלו ‏שנזרקו, התקלקלו ונשכחו. מאוד אהב ללמוד כיצד זה עובד ושמח לאתגר ‏את עצמו. כנראה שהתקציב הקיבוצי הדל דרבן לכיוון; לא הייתה יכולת ‏כלכלית בכדי לפרנס תחביב יקר. כילד, קיבוצניק של