להיות האור

hila

הרהרתי בקול ערב חג, אני וכל עם ישראל עמדנו בתור לקופה. איש אחד שאל אותי אם אני אחרונה בתור. לא עבר ולו רגע קל  וגברת אחת ניסתה להידחף ולתפוס את מקומו. חייכתי לי בלב על תגובתו המנומסת, החמימה והלא טיפוסית. בזמן שחיכיתי לקופאית, העפתי מבט בתוכן עגלת הקניות שעמדה לידי,

חיית של חטיף אנרגיה

hila

 טייגר נאט חטיפי אנרגיה בטעם עוגת "גבינה" לימון בביתי אני מגדלת חיות. על השיש במטבח או על שולחן האוכל (אני חייבת לבנות להם בית חם…) תמצאו אין ספור צנצנות מלאות מעשי רוקחות. קבלתי החלטה לקדם מזונות מותססים. התעשיה מבעבעת, חגיגה של ממש… במרבית הצנצנות יש פרוסות של לימונים וזנגביל. אני בעד

פסגות נשגבות

hila

  כשאהיה גדולה … מעולם לא רציתי להיות לוחמת אש. לא זכורה לי תשוקה לכבות שרפות … זיכרונות חמקמקים מרקדים להם אי שם בתוך הקפלים העמוקים במוחי. מובן שתמיד היה משהו שעורר את תשוקתי, חפץ תורן נוצץ שקרץ לי, אך מעולם לא חשתי יעוד לתפקיד או משימה, משהו שקורץ וקורא

היה הג'יני של עצמך

hila

לכל מי שהעז לצאת למסע גילוי, לכל לב שפועם בפליאה ליכולות גופו, אני מברכת בהילה של הודיה. ולכל מי שטרם חשף את הרז המתוק בתוכו זה העת לצאת לצעדה! רכיבת מבחן פעם לפני נסיעה לחו"ל הייתה שנתי נודדת. מראות רבים חלפו בראשי, אירוע שצץ לו ברגע האחרון וגרם לי להחמיץ

שיח חדש

hila

  שינוי מגיעה במקומות בלתי צפויים. רציתי לספר על פעילות שנוצרה לגמרי במקרה. הכל התחיל ברכיבת אופניים ביום שבת אחד על יד המושב ציפורי. למי מכם שפספס את המפגש המקורי, מזומנים לקורא כאן… השבוע פשוט רציתי לספר על ריון מרגש שהזדמן לי בשבת האחרונה בעקבות רכיבת אופניים משותפת בין נשים

קפיר, האריה שבמשקאות ‏

hila

לכלוך וחיידקים כתומכים וותיקים של חוק חמש השניות, אתם וודאי מאפשרים לילדיכם ‏להרים ולאכול מזון שנפל על הרצפה כמקובל… ילדינו גדלו בבתי ילדים ‏קיבוציים. גם אם זה לא מצא הדבר חן בעייננו, המציאות הייתה חזקה ‏מהמטפלות. מוצצים, בקבוקים, כוסות ושאר ירקות החליפו ידיים ושפתיים ‏בסבב מתמשך: שלך שלי, שלי שלך.

8 דרכים כיצד לא לפסוע בשביל הבריאות!

hila

8 טעויות שעשיתי בדרך לאורח חיים בריא – כך תצליחו להימנע מהן!!! פוסט זה הופיעה קודם לכן בעיתון הארץ. הייתי חיילת בודדת; עליתי לארץ עוד בטרם מלאו לי עשרים. חזון, נחישות ולא מעט חוצפה הובילו אותי לכאן. תכונות אלו מסייעות לי ומנווטות אותי עד עצם היום הזה. בעבר הלא רחוק, היו

חופשי

hila

יש מילים ויש מילים… יש מילים סתמיות החולפות ולא משאירות סימן. ‏ יש מילים נחושות המשתהות ומטביעות את חותמן. ‏ יש מילים עייפות ועזובות שלא זוכות לתשומת לב. ‏ המילה "חופש" עדיין מעוררת רגש עז. שאיפה, נשיפה, את המילה חופש ניתן לחוש בכל תא ותא.‏ לעומת זאת, צמד המילים "חופשי חופשי"

באני הופ

hila

  לתהום מוכן ליציאה, אתה נכנס לג'יפ עם המוזיקה שעושה לך את זה, נותן גז ויוצא לדרך בעולמך הפרטי ובקצבך האישי שלך. הרגל כבדה על הדוושה ותשומת לבך רחוקה שנות אור ממסלולך. כולנו היינו שם, על הקצה, מטיילים על הגבול הדק בין מציאות וחלום קייצי ומדלגים בערפל ביניהם. הסיבובים חורקים

פרויקט פינק

hila

הרגעים האלו מטריפים אותי! קורה משהו מדהים ואתה חוזר לסדר יומך. לא עוברות כחמש שניות ופתאום אתה מבין, עבר עליך משהו יוצא דופן. גם כאן תגובתך משתהה. יש שבריר שניה שבה אתה יכול להסתובב, לרוץ, לדבר, להגיב, ולתקן את תגובתך הראשונית. מניסיוני, אם אתה לא מגיב במהירות, זהו זה, הלך

מחיר הנוחות

hila

No-Brainers בארה"ב נוהגים לקרוא לזה "נו בריינר" (no-brainer).  יש אין ספור החלטות "פשוטות" העוברות מעלנו יום יום. לכאורה, עניינים פשוטים ואנו לא מרגישים צורך להתעכב ולחשוב לרגע על ההשלכות של החלטה שנעשתה "על הדרך" ללא מחשבה תחילה: עלילה מותאמת בול לחברה המהירה וקלת הדעת המודרנית. לקט קטן של בחירות שכאלו:

ברק בעיניים

hila

שבוע עמוס אמש נפלתי למיטה בשעה חמש בערב, להפתעתי לא קמתי עד למחרת בשעה שבע בבוקר. עבורי זה היה שיא. שנים לא הצלחתי לישון כל כך הרבה שעות ברצף. זכור לי שבאמצע יקירי ניסה להעיר אותי לארוחת הערב. לא היה לו שום סיכוי, הייתי פשוט מחוקה. אני זוכרת במעורפל שהוא

בראוניז לארוחת בוקר?!

hila

להיות או לחיות? מגיל צעיר אנו עוקבים אחר הנחיות. אל תעשו, אל תוכלו ואל תגעו! לכו בעקבות דרך האבנים הצהובות. בין אם בסמוי או בגלוי, הכתיבו מינקותנו כללי התנהגות סלולים וברורים. בעולם המציע לנו אין סוף אפשריות, הגבלנו למפרע את עצמנו במבחר. לא רק החברה מגבילה את צעדנו, אלא גם

הוא "מסורסר"?‏

hila

למדתי לחיות עם הכאב במקום לקלל כל כאב חדש, ראיתי בו אתגר. נשמתי עמוק ואמרתי לו בקול איתן שגם אתו אלמד להתמודד. הכאבים היו רבים, בלתי נתפסים, נדדו להם לאורכו ולרוחבו של גופי, תקפו לעיתים תכופות. לא הבנתי בדיוק מה עובר אלי; ניסיתי לשמור על קור רוח. היו לי כאבים

חזרות לעתיד

hila

פחד, אויב או ידיד? לאיזה מחנה הוא משתייך? הפחד מונע ממני להתקרב יותר מידי קרוב ‏לתהום כשאני ‏רוכבת על האופנים שלי, הוא זה השומר עלי מכל משמר, הוא חברי הטוב. הפחד ההוא, המשתק, המונע ‏ממני ‏מלפרוץ מחסומי חלומותיי, אינו נימנה על חבריי! ‏ להשתתק מפחד, מכירים את התחושה? הפחד הראשוני

אישה ברת מזל

hila

דרכי לריפוי הייתה מפותלת, מלווה בייאוש, כאב, וכן, טרור. לא היה לי שמץ של מושג לגבי זהותה ‏של ‏המחלה ה"בוודאי" ממאירה השוכנת בגופי. לא ידעתי לאן לפנות. לעיתים היו הבחירות שלי פזיזות ‏ואף ‏מוטעות; למרות זאת, בחירות אלה עיצבו אותי מחדש. מתוך החשכה מצאתי אור ומתוך הצער ‏בחרתי ‏בשמחה. ‏

לחם פלא?

hila

לחם פלא או זבל לבן? משום מה במעגלים מסוימים לחיטה (מלאה) יש הילה של בריאות. בגלגוליי הראשונים בעולם הבריאות נפגשתי עם ‏מרפא, ושבוע התבקשתי לרשום את כל המזונות שאכלתי. זכור לי כיצד הצגתי לו בגאווה את שפע ‏הרשומים של לחם מלא במחברת שלי. כאשר הבנתי שהוא לא בדיוק יצא מגדרו

די לדיאט! ‎

hila

כאשר השמנה וסדידכרת נפגשו בבקבוק דיאט…‎ ‎ הפי ניו ייר‎!‎ מאחלת לך גם שנה טובה. שתהיה זאת שנה של הגשמת משאלות!‏ כן! שתהיה זאת השנה שארד במשקל. הלוואי, אינשאללה! נרים כוסית ‏לכבוד משאלת ליבנו! הנה "הדבר האמתי"! קוקה קולה!‏ קולה? השתגעת? הידעת שבכוס קולה יש‎ ‎‏כשש כפיות סוכר?!‏ אז בואו ולמען

לא כל הנוצץ

hila

גם אני נמשכת לחפצים נוצצים, כותרות מעוררות השראה ולהבטחות גדולות…‏ ככותבת בלוג אני מודעת היטב לכוחה של כותרת נוצצת. כותרת נוצצת, מפתיעה או מסקרנת היא כרטיס ‏כניסה "ירוק" פנימה. יש סיכוי טוב שהקורא יקרא את הפוסט עד לסופו.‏ ואני אוהבת הפתעות. למען הדיוק אני אוהבת מאוד להפתיע אבל לא כל

דמי חנוכה

hila

היו ימים…‏ פעם בבית התינוקות בקיבוץ היו מוסיפים סוכר לבקבוקי המים של ‏התינוקות, כמו כן היו הזאטוטים מתרוצצים בפעוטון כאשר בפיהם בקבוק ‏מלא במיץ פטל.‏ אני אהבתי לשתות קולה. תמורת חטיף סניקרס או עוגת גבינה הייתם קונים ‏את עולמי.‏ יקירי היה שותה קפה עם שלוש כפיות סוכר…‏ חולים השבוע ליוויתי

לא נפרדנו מעולם‏

hila

געגועים לאבא אבא שלום,‏ לא נפרדנו מעולם. אתה אמנם ניסית להכין אותי לבאות חודשים ספורים לפני ‏שהלכת לעולמך. אמרת שיש לך מחלת לב קשה, לב מוגדל מאוד. רופאיך בישרו לך ‏שאתה זקוק בדחיפות לניתוח להשתלת לב, אחרת זמנך אוזל ולא נותרו לך אלא ‏חודשים ספורים.‏ אני הייתי אז אמא צעירה

זה לא הכל האוכל…‏

hila

הכירו את שרה שרה מקפידה על כל מה שהיא אוכלת. היא מתחילה כל בוקר ‏עם שייק "ירוק" מלא בכל פרי וירק מזין הנמצא בביתה. לאורך כל ‏יומה היא דואגת לאכול רק מזון בריא. היא מתרחקת ממזונות ‏מעובדים, כל פחמימה לבנה וסוכר בכל תחפושותיהם. ‏ קשה לשרה להתעורר בבוקר. היא מחכה

אני לא סתם תווית

hila

אופס, עוד פעם פישלתי ובגדול! שוב מוצאת את עצמי זורקת את היצירה הקולינרית לפח. ‏מכירים את הרגע בו מגלים שנשפך יותר מידי מלח למרק? מינון יתר של סוכר לעוגה? ‏התבשיל חמוץ מידי? המרק שומני מידי? הרוטב פשוט מר? והסלט חריף אש?‏ מה לעשות? זורקים לפח ומתחילים מאפס…‏ אנחנו יודעים לפתור

אהבה זה למלכות

hila

גרנו בדרום קליפורניה לא הרחק ממקסיקו. בחופשות החורף נהגנו לנפוש ‏מדי פעם ב"באחה קליפורניה". היינו נוסעים ברכב דרך נופים מדהימים וחצי ‏מדברים של חול וים. המראה היה בתולי, זך ונקי, גן עדן של ממש למטייל ‏לחקור, לשחק ולגלות אוצרות. אי שם עמוק בתוך הציור הבראשיתי חרוטה ‏בזיכרוני זעקה מושפלת המקושתת

‏12 ציוני דרך שאסור לפספס!

hila

למעט כמה חוקי יסוד כגון חשיבות "משמעת מים" וחבישת כובע בשמש, ‏רובינו מגששים את דרכינו באפלה. אינני מתיימרת להיות ספורטאית דגולה, ‏אך למדתי רבות מכאבי הגדילה בדרכי ואשמח לשתף בידע שצברתי לאורך ‏השבילים.‏ פוסט המשך לפוסט "מגששים באפלה". אגרתי ידע רב שנראה לי כי מן ‏הראוי לחלוק עם הקוראים. ‏

מגששים באפלה

hila

רגע אחד! יותר לאט! כן, בכל רגע מתפרץ סטודנט זה או אחר: "לא ‏הספקתי לרשום. אפשר לחזור בבקשה?" (גילוי נאות: את התואר הראשון ‏למדתי במדרשת רופין, בתקופה ההיא היו מרבית הסטודנטים קיבוצניקים ‏מבוגרים יחסית). למרות שהתחלתי את לימודיי האקדמיים בארה"ב, סיימתי ‏את שני התואריים כאן בישראל. מתחילת דרכי, מההרצאה הראשונה..

עיניים גדולות

hila

את שורשיי נטעתי בתנועת הנוער הבונים. שם מצאתי לעצמי בית בשנים ‏המעצבות של נעוריי. מגיל תשע התחלתי את פעילותי בתנועה. פסעתי ‏וטיפסתי שלב אחר שלב: במחנה ובקן, בסמינרים ובטיולים, כחניכה ‏וכמדריכה וגולת הכותרת: "וורקשופ", שנת הכשרה בקיבוץ. עברתי את כל ‏קבוצות החניכים: עמלים, חותרים, צופים וקמ"ב (קבוצת מדריכים ב'). ‏לבסוף,

ברלה, ברלה צא החוצה

hila

משחק ילדים השיער מלבין בקצב בלתי נשלט. הקידומת זוחלת ומתקדמת לה שנה שנה. ‏בקרוב אמצא את עצמי רשומה כאזרחית וותיקה.. אם כך הדבר, למה אני ‏עדיין מרגישה עמוק בתוכי כילדה?‏ האמת שזיכרון ימיי הילדות הולך ודועך כחלום רחוק. הזיכרונות פרוצים ‏ומטושטשים. בעזרת השרידים שנותרו אני מרכיבה תמונות והיום נזכרתי ‏במשחקים

נחום תקום

hila

במבט לאחור, קל להיות חכמים. תובנות מגיעות לא פעם לאחר הטעויות, ‏הנפילות והכוויות שמשאירות‏ את חותמם. יש לי שפע פנינים למסירה, אך ‏לא בטוח שאמצא להם "קונה". בסיבוב השני הייתי עושה דברים אחרת…‏ דאגתי יתר על המידה לספירה של שלוש: שלוש כוסות חלב ליום. אתם לא ‏דואגים פי שלושה? שלושה

אלטע זאכן? עוד לא!

hila

ימים חמים עוברים עלי, רודפים אותי ממקום למקום. ‏ נחתנו בסיאטל על זנב של גל חום מתמשך. כשהגענו לוונקובר לגילוי ‏המצבה של אמי, היו במחוז הגבלות מחמירות על שימוש במים להשקיית ‏גינות. סיאטל וונקובר הם מגרשים ביתיים עבורי. מקומות הידועים כמחוזות ‏המפורסמים בנופם הירוק לעד. הזוי היה לשמוע פתאום על

הכוח נמצא בידיים שלנו!

hila

הכירו את הֶלִין‎, ‎ הידועה גם בשם "הליני ביני שארביני וויסקריני רוטריני"‏‎,‎ למרות שמה יוצא הדופן היא בדיוק כמוך‎, יש לה בית‎, היא עובדת קשה כדי לשלם את החשבונות‎, תשוקותיה וחֲבוּרָתָהּ משלימים את עולמה או שכך היה לה נראה‎ …‎ דמיינו מראת קסמים‎,‎ מראה בה יכולתם להתבונן ולראות כל רגע

כך או אחרת ‏

hila

סבתא ל. עישנה כמו קטר וחיה עד גיל מופלג של תשעים וחמש. בן דודי, ‏בחור בריא כארז, סירב לגעת בפירות וירקות. הבחורה המהממת ההיא ‏ניזונה מפחמימות, קולה וקטשופ ותו לא. ‏ לאיזה מלכוד מובילה דאגה לילדינו? ‏ תאכלו את הירקות ולא, לא תקבלו גלידה!‏ אל תקומו מהשולחן עד שהצלחות יהיו

כאשר קולין קמפבל בא לסועד

hila

אין לדעת למפרע איזה מאורע יקבל משמעות מיוחדת ‏בעתיד… לכל נגיעה, מפגש, רגש, חפץ או תאריך על לוח השנה יש את ‏הפוטנציאלי ליצור נקודת מפנה משנת חיים.‏ כמובן אפשר גם לקבל החלטה מודעת ולהחליט לבצע שינוי גורלי. מי זה ‏שאמר שניתן ליצור הרגל חדש ב21 יום?‏ בעידן האינטרנט קל מאוד

החלום שהתנפץ

hila

היה היה זוג מאוהב… הם היו עניים מרודים או בקיצור לא היה להם גרוש על ‏התחת אבל הם לא נתנו לזה לעמוד בדרכם. הם היו מאוד מוכשרים ‏ומצליחים בכל מעשיהם והקדימו את זמנם בעיסוקיהם והשכלתם. הוא היה ‏יפה תואר, חם לב, מאושר, שאפתן ומוכשר. היא הייתה יפיפייה, מלאת ‏תשוקה וחכמה.

האלה הירוקה

hila

יש ימים שחולפים במהירות: היו ואינם עוד. אפשר לדמות זאת לנסיעה ‏ברכב: המטרה לנסוע מנקודת א' לנקודת ב'. הנסיעה עוברת בחטף. ‏מחשבותינו ותשומת לבינו במקום אחר, המון מקומות אחרים אם נדייק, ‏אבל מכל ההמון לא נשארו ולו סימן אחד.‏ יום יום אנו עסוקים בשגרה, מגששים באפלה במצב של טייס אוטומטי.‏ מעניין

הרים גבנונים

hila

חלב על שום מה?‏ אף פעם לא הבנתי את הקשר בין מוצרי חלב לבין חג השבועות. כיצד חג ‏הפך חג מתן התורה לפסטיבל חלב ודבש? מתוך סקרנות התחלתי לתור ‏במרחבי הרשת וכך מצאתי כמה הסברים ציוריים ויצירתיים ובין השאר:‏ ♦ התורה ניתנה לנו בהר סיני או "הרים גבנונים" (תהילים ס"ח,

שינה זה לרכרוכיים

hila

כמה אופייני, אדון "מובן מאליו" בתרדמת ואינו יודע‎ ‎כלל מה עולל…‏ מֶיידֶיי, מֶיידֶיי!‏ אנחנו לא תמיד ערניים לעוצמתם של הדברים הפשוטים בחיינו. עלינו ‏להוקיר‎ ‎תודה יום יום. מי יודע, אולי מחר נופתע מחסרונם…‏ בגיל 54 מאותת לי גופי על בואו של שינוי. כל עסקי השינה התהפכו על ‏יוצרם. פתאום מתמלאים

קפה מישהו?

hila

  קפה מישהו?!‏ קפה, המקור הראשון לנוגדי חמצון?! מה???!!!‏ הסתכלתי שוב וזה באמת היה כתוב וביותר ממקור אחד…‏ אם לדייק, קפה: המקור הראשון לנוגדי חמצון לעם האמריקאי. זה אותו ‏העם שהכריז שקטשופ (רסק עגבניות) וצ'יפס הינם ירקות הכלולים בחישוב ‏ארוחות מזינות‎ ‎בחוק האמריקאי ל"ילדים בריאים ללא רעב" (תוכנית ‏HHFKA‏).‏ הקפה

בָּטָטַת כֻּרְסָה

hila

התחתנתי עם מוסכניק. הוא תיקן דברים לרוב לפני שאחרים שמו לב שהם היו מקולקלים. תחביביו התקבצו סביב מכונות, במיוחד כאלו ‏שנזרקו, התקלקלו ונשכחו. מאוד אהב ללמוד כיצד זה עובד ושמח לאתגר ‏את עצמו. כנראה שהתקציב הקיבוצי הדל דרבן לכיוון; לא הייתה יכולת ‏כלכלית בכדי לפרנס תחביב יקר. כילד, קיבוצניק של

בואו ונדבר על זה

hila

סדיר בשבילי היה פעם בשבוע מלווה בהרבה מאמץ. התוצר ה"רגיל" היה ‏לגמרי בלתי רגיל: כדורים, כדורים קטנים וקשים. ממש לא הכרתי מציאות ‏אחרת. כאשר ילדתי סבלה מכאבי בטן רצנו לבדיקות ולמומחים כדי לברר ‏עד תום את תלונותיה. למעשה עד עצם היום הזה לא קבלנו תשובות ‏מספקות את הדעת.‏ אנו חיים

השחר עולה

hila

זכרוני חולף עם הרוח: בא והולך, ומשאיר עקבות חסרות.‏.. מידי פעם אני נזכרת בחלקי אירועים‎ ‎או פרטים, ללא יכולת לקשר, ואני ‏נשארת ללא מידע בעל ערך כלשהו. כך למשל, חרוט בזיכרוני, שאסור ‏בהחלט לערבב פריט לבוש מודפס אחד עם אחר או שללבוש מכנס או ‏גְמִישׁוֹנִים (פוזמקאות) מתחת לשמלה או חצאית

תום התום

hila

הייתה פעם ילדה צייתנית, תמימה ושקטה ‎‎‎שהקפידה ונהגה לפי הַמְצוּוֶה.‏ היום אני בקושי זוכרת אותה אבל אומרים לי שפעם זאת הייתי אני. כאשר פקד אותי ‏משבר בריאותי, אני רצתי באמוק אחר כל דמות בחלוק לבן שיושיעני. אני זוכרת ‏בבירור חלוק אחד מוכתם בכל צבעי הקשת שהדריך והסביר כיצד להוריד מזון זה

לחלוב שקדים

hila

אני אוהבת הפתעות. כל כך אוהבת הפתעות שאני תמיד שמחה למצוא דרך חדשה ‏להפתיע בן משפחה או חבר. התמזל מזלי הלא טוב שהרוב במשפחתי לא אוהב ‏הפתעות..‏. הפתעתי את אהובי היקר בביקור במסעדת גורמה של אוכל חי בניו יורק.‏ כבר לא זכור לי כיצד נודע לי על מסעדת ‏Pure Food

ניה בעירום ותזונה

hila

?‎But Naked Welcome To Naked Nia ‘n’ Nutrition! – Naked!??‎ תאמינו או לא, כמעט הזמנתי כרטיסי ביקור שהכריזו: ‎‎‎"ניה בעירום ותזונה"! זה ‏לא מעצבן כאשר אנו עורכים מסמך ולא מוצאים שגיאה אחת הזועקת: הצילו, הצילו! היי! טיפש אחד, אתה לא ‏רואה אותי?! ליוויתן ענק הצלחתי ללכוד בזמן.‏ בסדר, אז לא מדובר

בוקר ירוק

hila

בוקר טוב! ‎‎‎ אפשר להציע לך שייק ירוק?‏ ‎‎‎ דממה…‏ ‎‎‎ בוקר טוב! ‎‎‎ אפשר להציע לך שייק ירוק? ‎‎‎ממש, ממש לא‏‎‎‎!!!‏ בוקר ירוק!‏ ‎‎‎ אפשר לכבד אותך?‏ ‏ ‎‎‎ מה יש בתוך זה?‏ ‎‎‎ שאל בחשדנות.‏ ‏ פירות וירקות, עלים דברים טעימים…‏ בסדר, אני אסתכן…‏ ‎‎‎וואו! ‎‎‎דווקא מרענן!‏ ‎‎‎

אמא משוגעת!

hila

כיצד להפוך לבית בריא? יואל מלמד!‏ כאשר מדובר בשינויים, במנוע שלי יש רק שני הילוכים: ניוטרל והילוך ‏חמישי! אני לא יודעת לעשות דברים לאט. יש שתי אופציות בלבד: האחת, ‏להמשיך כרגיל ולא לעשות דבר והשניה, להאיץ קדימה, עם חזון ותשוקות, בכל הכח! לסובבים אותי לא תמיד קל להבין ולקבל את

אתם דואגים פי שלושה

hila

גדלתי עם אמיתות מסוימות מבית הורי. לא תמיד היה קל להשתחרר מהן. ‏שתיה של חלב לדוגמא: כילדה ולאחר מכן כמתבגרת שתיתי ההמון, המון ‏חלב. חלב זה בריא! שותים אותו כמעט עם כל ארוחה! בא לי לחטוף איזה ‏עוגייה או משהו מתוק אחר? זה ברור שהפינוק לא יהיה מושלם ללא כוס

חלומות מתגשמים

hila

התברכתי.   היום בגיל 54 אני משתנה בהתמדה, חולמת ואף מגשימה ‏חלומות. בחודש ספטמבר האחרון ביליתי חודש ימים בקורס "בישול" ללא ‏בישול מקצועי עם בתי בקליפורניה. זה היה קורס "בישול" של אוכל חי או ‏בשמו המקצועי, ‏Raw Food‏. זהו אוכל טבעוני, ללא בשר, דגים, ביצים או מוצרי ‏חלב. זה גם